ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->




מדד השלום לחודש
דצמבר
 שנת 
2018
תאריכי סקר: 02/01/2019 - 03/01/2019    |    תאריך פרסום: 10/01/2019

ניווט מהיר בדף


פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן


סקר מדד השלום של חודש דצמבר התמקד בעיקר בנושאים הקשורים להקדמת הבחירות לאפריל 2019. הנושא הראשון שבו עסקנו היה הערכת הציבור באשר לעצם הקדמת הבחירות.


הקדמת הבחירות והאינטרס הלאומי: ממצאי הסקר מראים כי רוב ניכר בציבור היהודי (56%) סבורים שהקדמת הבחירות היא מהלך טוב מבחינת האינטרס של המדינה. ההבדלים בעניין זה בין שלושת המחנות הפוליטיים קטנים מאוד (ימין – 57%, מרכז – 61%, שמאל – 54%). זוהי עמדת הרוב גם בקרב הציבור הערבי: כאן 60% סבורים כי הקדמת הבחירות טובה מבחינת האינטרס של המדינה.


מה גרם לנתניהו להקדים את הבחירות? בשאלה זו אין תשובה המקובלת על הרוב: 37% מהציבור היהודי מחזיקים בדעה כי מה שגרם באמת לראש הממשלה נתניהו להקדים את הבחירות הוא הרצון לצאת לבחירות לפני שהיועץ המשפטי לממשלה יפרסם את החלטתו האם להקדיש נגדו כתב אישום. 25% הם בדעה שהמניע של ראש הממשלה להקדמת הבחירות נבע מההבנה שממשלה המבוססת על 61 חברי כנסת בלבד אינה יכולה לתפקד כראוי. 24% ענו ששני הגורמים השפיעו במידה שווה. בעוד שבימין הדעות בעניין זה חלוקות, הרי שבמרכז יש רוב קטן (51%) הגורס כי המוטיבציה האמתית של נתניהו הייתה להקדים את היועץ המשפטי. בשמאל רוב גדול (76%) חושבים שזו הייתה הסיבה להקדמת הבחירות. גם בציבור הערבי רוב קטן (51%) חושב כך.


העיתוי הראוי לפרסום החלטת היועץ המשפטי: בציבור היהודי הרוב (52%) מסכימים עם הטענה שהיועץ חייב לקבל החלטה בנוגע להגשת כתב אישום נגד נתניהו ולפרסם אותה עוד לפני הבחירות. רק מיעוט (36%) סבורים שעליו להמתין עד לאחר הבחירות, משום שפרסום ההחלטה קודם לכן יהיה בגדר התערבות בתהליך הבחירות. פילוח של התשובות לשאלה זו לפי מחנה פוליטי מעלה כי יש רוב במרכז ובשמאל (78% בשני המקרים) ובציבור הערבי (64%) הסבורים כי מן הראוי לפרסם את החלטת היועץ לפני הבחירות. בימין הדעה השכיחה (49%) היא הפוכה, שזו תהיה בגדר התערבות בתהליך הבחירות. רק 38% ממי שהגדירו עצמם ימין מעוניינים בפרסום החלטת היועץ המשפטי לפני הבחירות. מבין מפלגות הקואליציה מרבית מצביעי הליכוד והמפלגות החרדיות חושבים כי על היועץ המשפטי לממשלה להמתין עד אחרי הבחירות (ליכוד - 55%, יהדות התורה 56.5%, ש"ס - 63%), בעוד בקרב הבית היהודי (39.5%) וכולנו (24%) מיעוט תומך בעמדה זו.


תפקוד הממשלה היוצאת: כיצד מעריך הציבור את תפקודה של הממשלה היוצאת בראשות נתניהו? שאלנו זאת לגבי 9 נושאים. הממצאים מלמדים שבציבור היהודי התפקוד הממשלתי זכה בהערכה חיובית של הרוב בשלושה נושאים: ניהול יחסי החוץ של ישראל (73% אמרו כי הממשלה תפקדה בתחום זה טוב מאוד או די טוב), הבטחת ביטחון ישראל מהבחינה צבאית (65%), והבטחת היציבות הכלכלית (52%). ההערכות לגבי תפקוד הממשלה בששת הנושאים האחרים היו פחות חיוביות, ובאף אחד מהן לא היה רוב לסבורים כי הוא היה טוב מאוד או די טוב. ובסדר יורד: שמירת האיזון בין המרכיב היהודי והמרכיב בדמוקרטי (48%), מתן זכויות שוות לכל מגזרי הציבור הישראלי (39%) הגברת האמון בין העם ומנהיגיו,(31%), צמצום הפערים הכלכליים (25.5%), קידום זהות משותפת בין יהודים וערבים (22%), והורדת יוקר המחייה (20.5%). שלא במפתיע הימין "מפרגן" יותר מהמרכז והשמאל לממשלה היוצאת ומעניק לה הערכות חיוביות בתחומים רבים יותר – ניהול יחסי החוץ של ישראל (82%), שמירת הביטחון (67%), שמירת האיזון בין המרכיב היהודי והמרכיב הדמוקרטי (61%), שמירת היציבות הכלכלית (58%) ומתן זכויות שוות לכל האזרחים (50%). השמאל לעומת זאת נותן הערכה חיובית לתפקוד ממשלה היוצאת רק בתחום שמירת הביטחון (54%). בציבור הערבי תיפקוד הממשלה היוצאת זכה בהערכות חיוביות של הרוב בשני נושאים: ניהול יחסי החוץ של ישראל (65%) והבטחת הביטחון של ישראל מבחינה צבאית (60%).


ישראל מגינה על עצמה בהצלחה: על רקע ההערכה כי הממשלה הקודמת תיפקדה כראוי בתחום שמירת הביטחון הצבאי אפשר אולי להבין מדוע רוב (75%) בציבור היהודי והערבי (58%) הסכימו עם קביעתו של טראמפ כי ישראל מגנה על עצמה בהצלחה רבה.


מי יזכה בבחירות הבאות? שאלנו: "להערכתך, לאיזו ממשלה יש יותר סיכוי לקום אחרי הבחירות?", התשובות מלמדות שלפי הציבור היהודי התחרות היא למעשה רק בין שתי חלופות: ממשלת ימין (42%) וממשלת ימין-מרכז (44%). החלופות ממשלת מרכז-שמאל וממשלת שמאל זוכות יחד ל - 4% בלבד. בציבור הערבי יש רוב (57%) למעריכים כי הממשלה שתקום בעקבות הבחירות תהיה ממשלת ימין.


את מי לא רוצים בממשלה הבאה: שאלנו: "האם היית רוצה או לא היית רצה שהמפלגות החרדיות יהיו חלק מהממשלה הבאה?" התשובות שהתקבלו בציבור היהודי הן חד-משמעיות - רוב ברור (65%) לא רוצים ממשלה עם חרדים. בקרב הימין יש רוב (52%) שלא רוצים כי המפלגות החרדיות יהיו חלק מהממשלה הבאה. כאשר בודקים את תשובות הימין ללא החרדים 60% לא רוצים כי החרדים יהיו בממשלה הבאה. בקרב הערבים 86% אינם מעוניינים בנוכחות מפלגות חרדיות בממשלה.

שאלה זהה הוצגה ביחס למפלגות ערביות. התמונה בציבור היהודי תמונה דומה אך חדה יותר: רוב גדול מאוד (82%) ענו שאינם רוצים שבממשלה הבאה תהיינה מפלגות ערביות. פילוח של תשובות הציבור היהודי באשר לכניסת מפלגות ערביות לממשלה לפי מחנות פוליטיים מראה כי בימין רק 6.5% מעוניינים במפלגות ערביות בממשלה, במרכז - 16.5% ובשמאל - 49%. בקרב הערבים רוב גדול מאוד (82%) כן מעוניינים בכניסת מפלגות ערביות לממשלה הבאה.


איזו שיטת בחירות עדיפה בעיני הציבור? הצגנו בפני המרואיינים שתי חלופות - השיטה הנוכחית שבה יש אחוז חסימה נמוך יחסית, המאפשרת ייצוג להעדפות של הרבה קבוצות בציבור אבל דוחפת לקואליציה עם הרבה מפלגות או שיטה אחרת עם אחוז חסימה גבוה יותר, שתיצור מעט מפלגות גדולות, אבל תקטין את מספר הקבוצות שיקבלו ייצוג בכנסת להעדפות ולאינטרסים שלהן. בציבור היהודי הרוב (58%) בחרו בשיטה השנייה. לא מצאנו בעניין זה הבדל מובהק בין המחנות הפוליטיים השונים. בין הערבים הרוב (55%) העדיפו את השיטה הקיימת.


חידוש המשא ומתן בעתיד? על רקע היעלמותו המוחלטת כמעט של נושא השלום מן השיח הציבורי בארץ ולקראת העתיד לבוא, שאלנו "עד כמה חשוב או לא חשוב לך שהממשלה הבאה תפעל באופן נמרץ לחידוש המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית?", התפלגות התשובות בציבור היהודי מעניינת: כמחצית (47.5%) השיבו שחשוב להם שהממשלה הבאה תפעל כדי שהמשא ומתן יתחדש, וכשיעור הזה ממש (48%) השיבו שהדבר אינו חשוב להם. פילוח לפי מחנה פוליטי של המשיבים היהודים העלה הבדלים עצומים בין המחנות: בימין רק 30% ענו שחשוב להם שהממשלה הבאה תתאמץ לחדש את המשא ומתן. לעומת זאת במרכז ובשמאל רוב גדול השיבו שהדבר אכן חשוב להם (בהתאמה 76% ו-93%). בציבור הערבי רוב ברור (72%) אמרו כי חשוב להם שהממשלה הבאה תפעל באופן נמרץ לחידוש המשא ומתן המדיני.

נושא נוסף שעמד החודש על סדר היום הייתה הודעתו של נשיא ארה"ב טראמפ על הוצאת הצבא האמריקני מסוריה.


הוצאת הכוחות האמריקניים מסוריה: שאלנו: "האם החלטתו של טראמפ להוציא את הכוחות האמריקאים מסוריה פוגעת או לא פוגעת באינטרסים הביטחוניים של ישראל?" בציבור היהודי רוב (61%) אכן רואים בהחלטת הנשיא האמריקני פגיעה באינטרסים הביטחוניים של ישראל. בציבור הערבי רק 41% רואים זאת כך.


האם צה"ל ערוך למלחמה? חזרנו ושאלנו גם החודש: "נציב קבילות החיילים לשעבר, האלוף (מיל.) יצחק בריק, חוזר ומזהיר כי יש ליקויים חמורים במוכנות של צה"ל למלחמה. הרמטכ"ל היוצא אייזנקוט, וכן הוועדה המיוחדת שהקים לבדיקת המוכנות, קבעו כי צה"ל כשיר להתמודד עם כל איום מלחמתי צפוי. למי אתה מאמין יותר?" שיעור המאמינים לאלוף (מיל.) בריק (40%) היה הפעם גבוה משיעור המאמינים לרמטכ"ל אייזנקוט (37%). זאת בניגוד לחודש אוקטובר אז עלה שיעור מי שהאמינו לאייזנקוט (38%) על שיעור מי שהאמינו לבריק (34%).

מדד המשא ומתן: 41.8 (מדגם יהודים - 41.9)

תרשים החודש: "עד כמה חשוב או לא חשוב לך שהממשלה הבאה תפעל באופן נמרץ לחידוש המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית?" (ערבים, יהודים לפי מחנה פוליטי, %)
תרשים החודש: "עד כמה חשוב או לא חשוב לך שהממשלה הבאה תפעל באופן נמרץ לחידוש המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית?" (ערבים, יהודים לפי מחנה פוליטי, %)

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון ובאינטרנט על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 2-3 בינואר 2019, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. ניתוחים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי. http://www.peaceindex.org

הודעה חשובה
פרויקט "מדד השלום" המשותף לאוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה מגיע בזאת לסיומו.
מידע נוסף באשר לסקרים המשכיים יישלח אליכם בעתיד.
את כל נתוני המדד אפשר למצוא במאגר המידע של המכון הישראלי לדמוקרטיה בכתובת:
https://dataisrael.idi.org.il
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות