ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->




מדד השלום לחודש
אוקטובר
 שנת 
2018
תאריכי סקר: 16/10/2018 - 17/10/2018    |    תאריך פרסום: 23/10/2018

ניווט מהיר בדף


פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן



חלקו הראשון של סקר מדד השלום לחודש זה הוקדש לשני נושאים בתחום החוץ והביטחון: האסטרטגיה בה יש לנקוט במאבק נגד החמאס והמוכנות והמוסריות של צה"ל. חלקו השני התייחס לבחירות לרשויות המקומיות הממשמשות ובאות. הנושא השלישי שבו נגענו הפעם היה קמפיין ה- MeToo במלאת לו שנה.

האסטרטגיה העדיפה כלפי החמאס: רוב (56%) בציבור היהודי תומכים בעמדת השר נפתלי בנט כי "המדיניות שמוליך שר הביטחון ליברמן לאורך הגבול עם עזה היא רכה מדי". כשלושה רבעים תומכים בעמדת בנט בימין ורוב דומה מתנגדים לה בשמאל. שיעור המתנגדים לעמדת בנט בציבור הערבי דומה מאוד לשיעורם בשמאל היהודי (כ 70%).

הקלות לתושבי הרצועה: דפוס דומה של רוב המחזיק בעמדה ניצית כלפי הצד השני נמצא בשאלה האם ישראל צריכה או לא צריכה לתת הקלות שונות, למשל הכנסת סחורות וחופש תנועה, כדי להפוך את החיים של תושבי עזה פחות קשים; בציבור היהודי 59% (בדיוק כמו בחודש מאי האחרון, אז שאלנו שאלה זהה) חושבים או בטוחים שישראל אינה צריכה לתת הקלות כדי לשפר את החיים של תושבי עזה. הציבור הערבי תמים דעים כי רצוי שישראל תיתן הקלות כאלה.

הפסקת אש עם חמאס: עם זאת, הציבור בארץ היה רוצה לראות רגיעה ארוכה בגבול עם עזה. שאלנו: "האם אתה תומך או מתנגד לכך שישראל תחתום על הסכם הפסקת אש ארוך טווח עם רשויות החמאס בעזה ובפיקוח בינלאומי?", 64% מהיהודים ו-80% מהערבים תומכים בהסכם כזה. כלומר, יש לגיטימציה ציבורית להגיע להפסקת אש עם חמאס, למרות התנגדותו המוצהרת לעצם קיומה של מדינת ישראל. זאת אולי בגין חשש ממחיר הדמים שישראל תשלם אם העימות יסלים או הביטחון שפיקוח בינלאומי יאפשר להפסקת האש להתבסס ולהימשך. יש לציין כי גם בקרב היהודים שהגדירו עצמם ימין מצאנו רוב (51%) המצדדים בהפסקת אש כזו (בשמאל ובמרכז הרוב הזה הוא מעל 80%).

מוכנות צה"ל למלחמה: לאחרונה התגלעו חילוקי דעות פומביים בין נציב קבילות חיילים לשעבר האלוף (מיל.) בריק לבין הרמטכ"ל אייזנקוט בשאלה האם צה"ל ערוך ומוכן כיום כראוי למלחמה אם זו תפרוץ. בריק הוציא דוח שבו טען שהצבא אינו ערוך מספיק ואילו אייזנקוט דחה טענה זו מכל וכל. שאלנו את המרואיינים איזו משתי ההערכות נראית להם אמינה יותר. מתברר כי בעניין זה אין לציבור היהודי בארץ עמדה חד-משמעית: 36% מאמינים יותר לאזהרה של בריק כי יש במוכנות של צה"ל ליקויים חמורים, שעה ש- 39% מאמינים יותר לרמטכ"ל אייזנקוט שהכל מוכן כשורה. שעור גבוה במיוחד (25%) ענו שאינם יודעים, תשובה סבירה נוכח העובדה שלאזרחים מן השורה קשה לדעת מהי האמת כאן. מעניין גם לציין כי בשאלה זו לא היו הבדלים של ממש בפילוח על פי מחנות פוליטיים וכן אין כמעט הבדל בין עמדות המרואיינים היהודים לערבים. כמו כן מעניינת כשלעצמה העובדה כי שיעור ההערכה כי עמדת הרמטכ"ל נכונה קרובה מאוד לשיעורה כשמדובר באיש צבא אחר, בעל דרגה נמוכה יותר שכבר אינו בשירות פעיל.

צה"ל הצבא המוסרי ביותר בעולם: בניגוד לשאלה הקודמת, בשאלה זו קיים בציבור היהודי קונצנזוס רחב, חוצה מחנות: רוב ברור (86%) מסכימים כי "צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם". פילוח של המשיבים היהודים לפי מחנה פוליטי העלה כי אמנם בשלושת המחנות יש רוב לגורסים כי צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם, אבל יש הבדלים גדולים מאוד בגודל הרוב הזה: בימין סבורים כך 91.5%, במרכז 89%, ובשמאל - 58.5%. לעומת זאת, 76% מהמרואיינים הערבים לא הסכימו להיגד זה.

הקפדה על פעולה לפי כללי המשפט הבינלאומי: רצינו לדעת מה עמדת הציבור לגבי מידת המחויבות הראויה של צה"ל לבצע את תפקידו תוך דבקות בכללי המשפט הבינלאומי. הרוב בציבור היהודי (53%) ענו כי אכן יש לציית לכללי המשפט הבינלאומי, אם כי מיעוט ניכר מאוד (40%) השיבו על כך בשלילה. חלוקה לפי מחנה פוליטי (ציבור יהודי) מראה כי בימין רק 44% סבורים שיש לציית לכללי המשפט הבינלאומי לעומת 62% במרכז ו-92% בשמאל. הצלבת התשובות לשאלות הללו מעלה כי 91% ממי שאינם סבורים שעל צה"ל לפעול לפי כללי המשפט הבינלאומיים סבורים כי צה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, כלומר, הם אינם רואים סתירה בין אי ההקפדה על כללי המשפט הבינלאומי לבין מוסריות.

הגנה על חיי חיילי צה"ל במחיר פגיעה באזרחים פלסטינים: שאלנו שאלה בעניין זה בשני נוסחים: הראשון היה "יש להגן בכל מחיר על חייהם של חיילי צה"ל, גם במחיר הגדלת מספר הנפגעים האזרחים הפלסטינים". כאן מצאנו 87% מבין המרואיינים היהודים שצידדו בהיגד הזה. הנוסח השני היה: "לגיטימי לנקוט באמצעים שעלולים להגדיל את מספר הנפגעים הפלסטינים אם הדבר יקטין את הסיכוי לפגיעה בחיילי צה"ל." כאן היה שיעור התמיכה נמוך יותר (79%), אבל עדיין מדובר ברוב גדול שההגנה על חיילי צה"ל חשובה לו יותר מאשר אי-פגיעה באזרחי האויב. מעניין לציין כי בנוסח הראשון הייתה גם תמיכת רוב של מי שהגדירו עצמם שמאל (65%). בנוסח השני לא מצאנו בשמאל רוב כזה - רק 50% הביעו תמיכה בהיגד, דוגמה הממחישה את חשיבות הניסוח בשאלוני סקרים.

כוונות הצבעה לבחירות המקומיות: רמת העניין הציבורי בבחירות המקומיות העומדות בפתח היא ככל הנראה גבוהה. שיעורים גבוהים מאוד בציבור היהודי (83%) ובציבור הערבי (71%) בטוחים או חושבים שיצביעו בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בסוף החודש. בציבור היהודי כמחצית (49%) יודעים מיהם כל המועמדים לראשות בה הם גרים ושיעור דומה (46%) יודעים השמות של חלק מהמועמדים. בציבור הערבי שיעור מי שיודעים מיהם כל המועמדים גבוה מבציבור היהודי (76%) ועוד כ-7% יודעים מי חלק מן המועמדים.

שיקולים בהחלטה עבור מי להצביע בבחירות המקומיות: לשאלה "כשאתה מחליט עבור איזו רשימה או מועמד להצביע בבחירות המקומיות, עד כמה חשוב לך שהמפלגה שהם מייצגים תהיה אותה מפלגה שעבורה הצבעת בבחירות האחרונות?" הרוב בקרב המרואיינים היהודים (65%) ענו שלא חשוב להם שזו תהיה אותה מפלגה. כלומר, רוב ניכר בציבור מפריד בין שיקולי ההצבעה שלו בבחירות לכנסת לבין שיקולי ההצבעה שלו בבחירות לרשויות המקומיות. בציבור הערבי לרוב (56%) כן חשוב שזו תהיה אותה מפלגה.

הערכת אופן תפקודה של הרשות המקומית: רוב בציבור היהודי (57%) מרוצים במידה כזו או אחרת מהתפקוד של הרשות המקומית בה הם גרים. בין המרואיינים הערבים רק 41% הביעו שביעות רצון מתפקודה של הרשות שבה הם מתגוררים.

שחיתות ברשות המקומית: 17% בלבד בציבור היהודי ובציבור הערבי כאחד מעריכים כי ברשות המקומית "שלהם" אין בכלל שחיתות. כאן מסתיים הדמיון, שכן בקרב המרואיינים היהודים רק 34% סבורים כי ברשות המקומית שלהם יש די הרבה או הרבה מאוד שחיתות לעומת 62.5% (!) בקרב המרואיינים הערבים. ממצא מעניין, אם כי לא מפתיע, הוא כי שיעור הסבורים שיש שחיתות ברשות המקומית שבה הם גרים המרוצים מתפקוד הרשות נופל בהרבה משיעור שבעי הרצון בקרב מי שאינם סבורים שפשתה בה שחיתות (18% לעומת 64%).

התאמה של נשים לעמוד בראש רשויות מקומיות: שאלנו: "האם אתה מסכים כי בגלל האתגרים העומדים כיום בפני רשויות מקומיות גברים מתאימים יותר מנשים לכהן כראשי רשות?", רוב גדול מן המרואיינים היהודים (73%) ורוב קטן יותר של המרואיינים הערבים (56%) לא הסכימו כי יש לגברים עדיפות על פני נשים בניהול רשות מקומית. לא מצאנו בעניין זה הבדלים לפי מין - המספרים דומים בקרב מרואיינים גברים ונשים. כן מצאנו הבדלים בציבור היהודי לפי דתיות: 80% מהחילונים לא הסכימו עם ההיגד הזה לעומת 42% בלבד מן החרדים.


ובאותו הקשר מגדרי, במלאת שנה לקמפיין MeToo מצאנו לנכון לבדוק את עמדות הציבור במספר היבטים הקשורים לתופעה הזו.
שכיחות נפגעי/ות הטרדה מינית: לשאלה "האם אתה מכיר אישית מישהו/י שחוו/תה הטרדה מינית?" ענו 45% מהמרואיינים היהודים שהם בטוחים או חושבים שכן, שעה ש- 48% השיבו שהם בטוחים או חושבים שלא. בקרב המרואיינים הערבים 41% ענו שהם בטוחים או חושבים שכן לעומת 54% שענו שהם בטוחים או חושבים שלא. פילוח לפי מין העלה כי שיעור הנשים אשר השיבו כי הן מכירות כאלה שחוו הטרדה מינית גבוה באופן מובהק משיעור הגברים שהשיבו כך.

היחס לפעילות של MeToo: כידוע במסגרת קמפיין זה נשים וגברים שעברו הטרדה מינית חושפים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות את מה שקרה להם ולעיתים גם אומרים מי הטריד אותם. שאלנו: "האם אתה תומך או מסתייג מחשיפה כזו"? התשובות מלמדות שרוב בציבור היהודי (62%) תומכים בחשיפה בהשוואה ל- 49% בקרב המרואיינים הערבים.

MeToo יצליח לשנות ערכים? כאשר שאלנו "מה לדעתך הסיכוי שבעקבות ה- MeToo הכללים החברתיים ישתנו ויהיו פחות הטרדות מיניות"? ניכרה סקפטיות בתשובות המרואיינים: 50% מהמשיבים היהודים ענו כי הסיכוי לשינוי כזה גבוה ואילו 38% השיבו ההיפך. גם בקרב המרואיינים הערבים הדעות חצויות: 43% סבורים כי התנועה תחולל שינוי ערכי וכשיעור הזה בדיוק סבורים כי היא לא תצליח בכך.

תקופה מפחידה עבור גברים? בהתייחס לדברים שאמר לאחרונה נשיא ארה"ב טראמפ בהתייחס לתנועת ה- MeToo כי "אנחנו חיים בתקופה מפחידה מאוד עבור גברים", מתברר כי הציבור בישראל חצוי: בקרב היהודים 44% הסכימו עם טראמפ שעה ש- 46% התנגדו. בציבור הערבי גם כן 44% הסכימו ו-41% התנגדו. פילוח לפי מין העלה כי כצפוי, שיעור הנשים שהתנגדו לדבריו של טראמפ גבוה באופן מובהק משיעור הגברים שחשבו כך.

מדד המשא ומתן: 42.4 (מדגם יהודים: 42.1)

תרשים החודש: האם ישראל צריכה או לא צריכה לתת הקלות שונות, למשל בהכנסת סחורות וחופש תנועה, כדי להפוך את החיים של תושבי עזה פחות קשים? (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)
תרשים החודש: האם ישראל צריכה או לא צריכה לתת הקלות שונות, למשל בהכנסת סחורות וחופש תנועה, כדי להפוך את החיים של תושבי עזה פחות קשים? (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)


מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון ובאינטרנט על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 16-17 באוקטובר 2018, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. ניתוחים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי. http://www.peaceindex.org
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות