ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->




מדד השלום לחודש
אוגוסט
 שנת 
2018
תאריכי סקר: 28/08/2018 - 29/08/2018    |    תאריך פרסום: 06/09/2018

ניווט מהיר בדף


פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן


במלאת 25 שנים לחתימה על הסכם אוסלו הראשון בספטמבר 1993 ועל רקע התמשכות הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, חלקו העיקרי של סקר מדד השלום לחודש זה, עוסק בהיבטים שונים של עמדות הציבור כלפי הקונפליקט בהווה ובעתיד. בחלקו השני של הסקר בדקנו מה חושב הציבור על מצבה של מדינת ישראל בשנה המסתיימת ומה להערכתו יהיה מצבה בשנה החדשה, כולל הנושאים העיקריים בהם צריכה הממשלה להתרכז במהלכה וכמה ענייני דיומא.

מדינה פלסטינית עצמאית? לשאלה "לדעתך, באופן עקרוני האם לפלסטינים מגיעה או לא מגיעה מדינה עצמאית משלהם?", השיבו בחיוב מחצית מהצבור היהודי. שיעור נמוך במעט (43%) גורסים ההיפך מכך, שלא מגיעה להם מדינה עצמאית. כלומר, הציבור היהודי חצוי בשאלה זו עם יתרון קל למחייבים את זכות ההגדרה העצמית הפלסטינית. פילוח תשובות המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי מצביע על רוב גדול בשמאל ובמרכז המצדדים עקרונית בזכות הפלסטינים למדינה (בהתאמה 90% ו-68%). מיעוט בלבד (30.5%) מחזיקים בדעה זו בימין, המחנה הפוליטי הגדול ביותר כיום בישראל. פילוח לפי גיל מעלה כי התמיכה בעניין עקרוני זה עולה עם הגיל: בקרב הגילים 18-34 רק מיעוט (35%) תומכים בזכות הפלסטינים למדינה, בגילים 35-54 – 54%, ובקבוצת הגיל המבוגרת ביותר – תומכים בכך הרוב (61%).
בציבור הישראלי-ערבי יש תמימות דעים (94%) כי הפלסטינים זכאים עקרונית למדינה עצמאית משלהם.

שלום על בסיס נוסחת 2 מדינות ל-2 העמים - חלוקה דומה, ואף יותר מאוזנת, מצאנו בתשובות המדגם היהודי לשאלה: "האם אתה תומך או לא תומך כיום בחתימת הסכם שלום על בסיס הנוסחה של 2 מדינות ל-2 העמים?" במדגם היהודי השיבו 47% שהם תומכים בהסכם על בסיס נוסחה זו, שעה ש- 46% ענו שאינם תומכים בכך. תוצאות פילוח התשובות לשאלה זו לפי מחנה פוליטי העלה תמונה דומה לשאלה הקודמת: בימין רק 25% תמכו בפתרון לפי נוסחה זו, במרכז- 70% ובשמאל 91.5%. פילוח לפי גילים העלה בהתאמה את התמונה הבאה: בקבוצת הגיל 18-34 רק 32% תמכו בנוסחה, בקבוצת הביניים גילי 35-54 תמכו בה 47% ובקבוצה המבוגרת ביותר- 64%.
במדגם הערבי היה רוב של 73% התומך בהסכם שלום על בסיס נוסחת 2 המדינות ל-2 העמים.

ישימות הסכם שלום על בסיס 2 מדינות ל-2 העמים - רוב הציבור בישראל (56%) הם בדעה שאם היה נחתם הסכם שלום על בסיס ההסכמה של שתי מדינות לשני עמים, לא היה ניתן לבצע אותו. שיעור הסבורים כך בקרב המרואיינים היהודים והערבים הוא כמעט זהה. אלא שיש הבדל בין שני הציבורים בשאלה לאיזה צד יהיה קשה יותר ליישם הסכם שלום כזה: בציבור הערבי ההערכה השכיחה (43%) היא כי לשני הצדדים יהיה קשה ליישמו באותה מידה. לעומת זאת בקרב היהודים ההערכה השכיחה היא כי לפלסטינים יהיו יותר קשיי יישום (42%). ממצא מעניין בהקשר זה הוא כי במדגם היהודי שיעור מי שמיקמו עצמם פוליטית בימין הסבורים כי לישראל דווקא יהיו יותר קשיים ליישם הסכם כזה (29%) עולה בהרבה על שיעור הסבורים כך בשמאל (17%) ובמרכז (14%), מה שיכול לרמוז על כך שהימין צופה התנגדות חזקה יותר מבית להסכם כזה מאשר השמאל.

מכשולים לשלום - רצינו לדעת אילו מרכיבים של הסכם שלום הם בבחינת קו אדום שאותו אין לחצות עבור הציבור בישראל. למרואיינים בסקר הוצג אפוא המשפט הבא: נניח שממשלת ישראל וההנהגה הפלסטינית היו כמעט מגיעות לנוסח של הסכם שלום קבע. האם כדי להוכיח לפלסטינים ולעולם כי ממשלת ישראל באמת רוצה שלום הייתה תומך או מתנגד לכך שישראל תסכים ל: הכרזה על מזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית; פינוי כל ההתנחלויות המבודדות ביהודה ושומרון; הכרה בכך שבמלחמת העצמאות נגרם אסון לעם הפלסטיני; גבול פתוח בין ישראל למדינה הפלסטינית כך שפלסטינים יוכלו להיכנס ולצאת מישראל באופן חופשי, למשל לצורך עבודה; שחרור האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל; קליטה במדינה הפלסטינית של כל הפליטים הפלסטינים שירצו להתיישב בה. במדגם היהודי מצאנו רוב של מתנגדים לכל אחד מן הצעדים הללו. ההתנגדות הגדולה ביותר הייתה לשחרור האסירים הפלסטינים (81%). לאחר מכן בסדר יורד ל: הכרה של ישראל באסון שנגרם לעם הפלסטיני (77%), הכרזה על מזרח ירושלים כבירת פלסטין (75%), גבול פתוח בין שתי המדינות ופינוי ההתנחלויות המבודדות (71%). שיעור המתנגדים הקטן ביותר (57%) נרשם ביחס לקליטת פליטים בתחומי המדינה הפלסטינית. במילים אחרות, רוב הציבור היהודי מתנגד, בסדרי גדול שונים אך ברורים, לכל התנאים שממשלת ישראל תצטרך מן הסתם לקבל כדי להגיע להסכם וכדי להוכיח כי ישראל רוצה באמת בשלום.


בציבור הערבי היה רוב שתמך בכל אחד מהצעדים האלה, כאשר התמיכה הגבוהה ביותר הייתה בשחרור כל האסירים הפלסטינים (91%).

הכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - בציבור היהודי קיים קונצנזוס רחב (83%) סביב הדעה "שהפלסטינים חייבים להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לפני שאפשר יהיה לחזור ולדון אתם על הסכם שלום". רוב המצדדים בתביעה להכרה כזו מצאנו בשלושת המחנות הפוליטיים: בימין- 91%, במרכז- 82% ובשמאל- 59%. בציבור הערבי יש רוב (72%) המתנגדים לתביעה זו.

מה רוצים הפלסטינים באמת? הסבר חלקי לפחות לעמדות הקשוחות הללו של הציבור היהודי ניתן למצוא בשיעור הגבוה (66%) של מי שמסכימים לטענה כי "רוב הפלסטינים לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל והיו משמידים אותה לו יכלו". שיעור זה נותר פחות או יותר קבוע, בתנודות קלות, מאז תחילת ביצוע סקרי מדד השלום ביוני 1994. פילוח המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים העלה כי בימין 84% מעריכים כי זו כוונת הפלסטינים. במרכז חושבים כך 53% אבל בשמאל רק 20.5%.
בקרב המרואיינים הערבים 57.5% הסכימו גם הם עם הטענה הזו.

יהיה שלום? על רקע כל האמור כאן לא מפתיע שרוב הציבור היהודי ככולו (89%) סבורים כי "הסיכויים שבשנה המתחילה בקרוב תהיה פריצת דרך חיובית ביחסים בין ישראל לפלסטינים" נמוכים. גם הציבור הערבי שותף לתפיסה פסימית זו - 71% ענו שהסיכויים לפריצת דרך כזו הם קלושים.

מכאן עברנו לענייני השעה:
המגעים עם חמאס - על בסיס הפרסומים בתקשורת בדבר משא ומתן להפסקת אש המתנהל בין ישראל לפלסטינים רצינו לדעת האם יש או אין תמיכה ציבורית במגעים. מצאנו כי רוב (57%) בציבור היהודי תומכים במשא ומתן עם החמאס. בעוד בימין העמדות חצויות בסוגיה זו (45% תומכים ו- 47% מתנגדים), במרכז ובשמאל מדובר בעמדת רוב (70% ו-81%). בציבור הערבי 60% תומכים במשא ומתן עם החמאס.

התניית הסכם בהחזרת גופות החיילים - כידוע, משפחות גולדין ושאול פועלות מזה זמן כדי לשכנע את הציבור ואת מקבלי ההחלטות בישראל להתנות הסדרה עם החמאס בהחזרת גופות בניהם. נראה כי לפחות בזירה הציבורית הם יכולים לרשום לעצמם הצלחה ניכרת. שאלנו: "אם יגיעו במו"מ להבנות עם החמאס על הפסקת אש ממושכת בדרום, האם לדעתך ישראל יכולה או לא יכולה לוותר בשלב זה על החזרת גופות שני החיילים הדר גולדין ואורן שאול שבידי החמאס כדי להביא לרגיעה?" למעלה משלושה רבעים בציבור היהודי (78%) גרסו כי ישראל איננה יכולה לוותר על החזרת גופות החיילים גם בתמורה לרגיעה בדרום. מעניין כי בעניין זה יש הסכמה בין 3 המחנות הפוליטיים: בימים סבורים כך 82%, במרכז – 75% ובשמאל 66%.

ומכאן לכמה ענייני דיומא מבית:
הוויכוח סביב הקמת גשר "יהודית" מעל נתיבי איילון - מצאנו כי רוב הציבור היהודי (62%) מסכים יותר עם הדעה שיש לבצע את העבודות בשבת כדי למנוע פקקי ענק בציר התחבורה המרכזי בישראל. רק 25.5% מסכימים יותר עם הטענה שאין הצדקה לבצע את העבודות בשבת כי זהו חילול שבת שלא למען הצלת נפשות. פילוח לפי דתיות העלה את הממצאים הצפויים, כל החרדים נגד עבודות בשבת וכמעט כל החילונים בעד. המפתיע משהו בעניין זה הייתה תמיכה של כרבע ממי שהגדירו עצמם דתיים בביצוע העבודות בשבת.

אורך ימי החופש בבתי הספר ובגנים - עם תחילת שנת הלימודים עולה כתמיד שאלת ימי החופש בבתי הספר בתקופת החגים. מצאנו כי רוב ניכר בציבור היהודי (59%) סבור שמספר ימי החופש במוסדות החינוך בחגי ישראל גדול מדי. 30% הם בדעה שהמספר מתאים ו- 4% בלבד חושבים שמספר זה קטן מדי. מעניין כי בקרב הקבוצות הדתיות יותר (חרדים, דתיים ומסורתיים-דתיים) התשובה השכיחה ביותר היא כי מספר ימי החופש בחגי ישראל מתאים. זאת למרות שמספר הילדים של מגזרים אלה גבוה מאשר של המסורתיים לא דתיים והחילונים, שם התשובה השכיחה הייתה כי מספר ימי החופש גדול מדי.

ולקראת השנה החדשה:
איך הייתה מבחינת המדינה השנה המסתיימת בקרוב? קרוב לשני שלישים מהציבור היהודי (64%) מעריכים כי מבחינתה של מדינת ישראל השנה המסתיימת בקרוב הייתה די טובה או טובה מאוד. בימין ובמרכז רוב חושבים כך (71% ו-65.5%), ובשמאל 48%. מחצית הערבים סבורים שהשנה הייתה טובה.

איך תהיה מבחינת המדינה השנה החדשה? 46% מהמרואיינים היהודים מעריכים שהיא תהייה כמו זו שמסתיימת, 29% שהיא תהיה קצת או הרבה יותר טובה ו-12% בלבד שהיא תהיה קצת או הרבה פחות טובה. גם בציבור הערבי הרוב סבורים שהשנה הבאה תהיה כמו זו שחלפה או טובה ממנה, כאשר 35% צופים שהיא תהיה פחות טובה. יותר כלומר, התחזית של הציבור היא שמצבה הטוב של המדינה בהווה יישאר כפי שהוא או עוד ישתפר בשנה הבאה.

במה צריכה הממשלה לעסוק בשנה הקרובה? להלן תשובות הציבור היהודי בסדר יורד של עדיפות: סגירת הפערים החברתיים-כלכליים (22%), שיפור המצב הכלכלי (18%), ניקוי השחיתות במערכת השלטון (16%), הגברת האחדות בעם (14%), חיזוק צה"ל והביטחון של ישראל (12%), השגת הסכם שלום עם הפלסטינים (7%). השאר לא ידעו או השיבו כי כל הנושאים חשובים באותה מידה. למרות שקיים פיזור רב בין העדפות הציבור לגבי חשיבות הנושאים, קשה להתעלם מכך שנושא השלום נמצא בתחתית הדירוג, ממצא העולה בקנה אחד עם הרוח העולה מן התשובות שהבאנו בחלקו הראשון של הטור. ראוי אף לציין כי נושא השחיתות מדורג במקום השלישי, מה שעשוי להעיד כי רוב הציבור אינו אדיש לדיווחים החוזרים ונשנים בתקשורת על מקרי שחיתות בגופים השונים, אבל גם שאין הוא רואה בכך בעיה מן המעלה הראשונה.
סדר העדיפויות של ציבור הערבי לגבי התמקדות הממשלה בשנה החדשה הוא שונה: במקום הראשון עומד היעד של השגת שלום עם הפלסטינים (22%) ומיד מתחתיו שיפור המצב הכלכלי (19%). בסוף משתרכים הגברת האחדות בעם (4%) וחיזוק צה"ל והביטחון של ישראל (2%).

כיצד מרגישים לגבי ארוחות חג משפחתיות? למרות הטרוניות הנשמעות כל העת בנוגע לטקס המשפחתי הזה, רוב הציבור היהודי ככולו (85%) מאוד או די אוהב את ארוחות החג המשפחתיות, שעה ש- 14% בלבד לא כל כך או בכלל לא אוהבים אותן.
מדד המשא ומתן: 47.1 (מדגם יהודים - 46.7)
תרשים החודש: הנושא העיקרי שהממשלה צריכה להתרכז בו בשנה החדשה (%, יהודים וערבים)
תרשים החודש: הנושא העיקרי שהממשלה צריכה להתרכז בו בשנה החדשה (%, יהודים וערבים)

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון ובאינטרנט על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 28-29 באוגוסט 2018, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. ניתוחים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי. http://www.peaceindex.org
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות