ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->




מדד השלום לחודש
יולי
 שנת 
2018
תאריכי סקר: 24/07/2018 - 26/07/2018    |    תאריך פרסום: 31/07/2018

ניווט מהיר בדף


פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן


מדד חודש יולי התמקד בשלושה נושאי חוץ (הערכה בדיעבד של ההתנתקות ב- 2005, העימות המתמשך לאורך הגבול ישראל-עזה והתקדמות כוחות אסד בסוריה לקראת ניצחון והשפעת ההתפתחות הזו על ישראל) ובכמה נושאי פנים (חוק הלאום והשלכותיו, נישואים אזרחיים והמעמד החוקי של הקהילה הלהט"בית בישראל).

ההתנתקות - מהלך לא נכון: שאלנו: "במבט לאחור, האם אתה סבור שההינתקות החד-צדדית של ישראל מרצועת עזה בשנת 2005 הייתה צעד נכון או לא נכון, מבחינת האינטרס הלאומי של ישראל?" במדגם היהודי הרוב (56%) השיבו שההינתקות הייתה מהלך לא נכון. יש לציין כי כשבדקנו את הנושא שנה לאחר ההתנתקות (ביוני 2006) מצאנו ש-50% סברו אז שהמהלך היה לא נכון לעומת 46% שסברו ההיפך. כלומר בחלוף השנים, עלה במידת מה, אך לא חדות, שיעור מי שמעריכים את המהלך בשלילה וירידה מקבילה בשיעור המעריכים אותו בחיוב. מי חושבים כיום מה? בימין רוב ברור (75%) סבורים כי ההתנתקות הייתה מהלך לא נכון לעומת רוב ברור במרכז ובשמאל שחושבים ההיפך (מרכז - 61%, שמאל - 78%). בציבור הערבי כ-70% סבורים כי ההתנתקות הייתה מהלך נכון מבחינת האינטרס של ישראל.

התגרויות החמאס נועדו לגרור את ישראל למלחמה: האבחנה שהשמיע לאחרונה של שר הביטחון אביגדור ליברמן כי ההתגרויות המתמשכות בעידוד החמאס לאורך הגבול עם עזה נועדו לגרור את ישראל למבצע צבאי רחב היקף בעזה נתמכת על-ידי רוב ברור (70%) מהציבור היהודי. רוב זה מורכב בעיקר ממי שמיקמו עצמם בימין ובמרכז והמסכימים עם שר הביטחון והמרכז (בהתאמה 76% ו-69%). בשמאל רוב קטן (52%) אמנם אינם מסכימים עם ליברמן אבל מיעוט גדול (43%) כן מסכימים עמו בעניין זה. גם בקרב הערבים רוב קטן, שוב 53%, אינם מסכימים עם אבחנתו זו של ליברמן אבל 34% חושבים כמותו.

תמיכה ציבורית ניכרת במבצע צבאי והיה והחמאס יפר את הפסקת האש: 61% מהציבור היהודי סבורים כי מבחינת האינטרס של ישראל יהיה נכון לפתוח במבצע צבאי נרחב נגד החמאס בעזה והיה ויפר את הפסקת האש. עם זאת, הרוב הזה מורכב במידה רבה מאנשי הימין, מהם 75% השיבו כי בהינתן הפרה של הפסקת האש האינטרס הישראלי מחייב פתיחה במהלך צבאי נרחב. בשמאל הרוב (70%) סבורים כי גם אם הפסקת האש תופר מבחינת האינטרס הישראלי מבצע צבאי נרחב אינו רצוי כעת ואילו המרכז חצוי בשאלה זו עם יתרון-מה למי שאינם תומכים ביציאה למבצע צבאי (50% לעומת 43%). בציבור הערבי רוב גדול (69%) הוא נגד יציאה למבצע צבאי נרחב בעזה גם אם הפסקת האש תופר.

אי ודאות לגבי השלכות ניצחונותיו של אסד: לציבור היהודי אין עמדה חד-משמעית בשאלה האם נצחונו המתקרב של נשיא אסד במלחמת האזרחים בסוריה והצלחתו לבסס את שלטונו שם היא התפתחות חיובית או שלילית מבחינת האינטרסים של ישראל. כך 43.5% בדעה שזוהי התפתחות לא חיובית, 34% בדעה שהיא חיובית ולשיעור גבוה במיוחד 22.5% אין דעה בנדון. גם הציבור הערבי חצוי בשאלה זו: לדעת 38% מדובר בהתפתחות חיובית מבחינת ישראל ולדעת 33.5% מדובר בהתפתחות שלילית. ל-29% אין דעה ברורה בנדון.

מה צריכה ישראל לעשות למען נפגעי מלחמת האזרחים בסוריה? לעומת השאלה הקודמת, לציבור היהודי עמדות נחרצות בשאלת המדיניות שישראל צריכה לנקוט כלפי נפגעי מלחמת האזרחים בסוריה. רוב גדול (78%) תומך במתן סיוע רפואי ומזון אבל רוב כמעט זהה (80%) סבורים שאין לתת לנפגעי המלחמה בסוריה להיכנס לשטח ישראל אפילו אם צפויה להם סכנת חיים מידי חיילי אסד. גם בציבור הערבי הרוב (75%) תומכים בהגשת סיוע הומניטרי (רפואה ומזון) לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה אבל - בניגוד לציבור היהודי - הרוב (66%) סבורים שיש לאפשר להם להיכנס לשטח מדינת ישראל אם נשקפת סכנה לחייהם מצד חיילי צבא סוריה.

פילחנו לפי המיקום העצמי על הרצף החרדי-חילוני את תשובות המרואיינים היהודים לשאלה לגבי מתן סיוע הומניטרי לנפגעי מלחמת האזרחים בסוריה ומצאנו כי אם כי בכל הקבוצות יש רוב לתומכי הסיוע, שיעורם בקרב חילונים הוא הגבוה ביותר ואילו בקרב החרדים הנמוך ביותר: חילונים - 85%, מסורתיים לא דתיים - 72%, מסורתיים דתיים - 80%, דתיים - 75%, חרדים - 61%.
ומכאן נעבור לנושאי פנים.

הצורך בעת הזו בחקיקת חוק הלאום: כידוע, חוק הלאום החדש קובע באופן רשמי לראשונה כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ורק של העם היהודי. שאלנו: "האם לדעתך היה או לא היה צורך לקבוע זאת בחוק בזמן הזה"? בציבור היהודי רק כמחצית (52%) סבורים שהיה כעת צורך בחוק, שעה ש-40% גורסים ההיפך. כלומר אין בציבור תמיכה סוחפת בחוק הלאום החדש. פילוח התשובות לשאלה זו לפי מחנה פוליטי מעלה כי רק בקרב מי שהגדירו עצמם ימין היה רוב (69%) למי שחושבים שהחוק היה נחוץ בעת הזו. בקרב מי שהגדירו עצמם מרכז ושמאל מדובר במיעוט קטן בלבד (מרכז 36%, שמאל 11%). פילוח לפי דתיות מעלה כי רק בקרב הקבוצה החילונית אין רוב לסבורים שהיה צורך בחוק הלאום החדש בעת הזו (היה צורך: מסורתיים-דתיים 72%, דתיים - 71.5%, חרדים - 66%, מסורתיים לא דתיים - 63%, חילונים - 33%). שלא במפתיע בציבור הערבי רוב גדול (84%) סבורים שלא היה צורך בחקיקת חוק הלאום בעת הזו.

העדר אזכור לשוויון בחוק הלאום: שאלנו האם היה צריך או לא היה צריך להתייחס גם לעניין השוויון, המצוי במגילת העצמאות אך נעדר מן החוק החדש. מבין המרואיינים היהודים הרוב (60%) סבורים שהיה צריך לכלול בחוק גם את מרכיב השוויון. פילחנו את תשובות המרואיינים היהודים לפי מחנה פוליטי ומצאנו כי בקרב מי שהגדירו עצמם ימין מחצית סבורים כי היה צורך לכלול את השוויון בחוק, במרכז - 74% ובשמאל - 91%.

מעמד השפה הערבית בחוק הלאום: במסגרת החוק החדש נקבע גם כי השפה הערבית תפסיק להיות מעכשיו והלאה שפה רשמית במדינת ישראל, ותהיה רק שפה במעמד מיוחד. בציבור היהודי 51% סבורים ששינוי זה הוא טוב שעה ש-40% הם בדעה הפוכה. בימין הרוב (67%) מצדדים בשנמוך מעמדה של השפה הערבית לעומת 38% במרכז ו-13% בשמאל.

השפעת חוק הלאום על העדה הדרוזית: לבסוף, בנוגע להשפעת חקיקת חוק הלאום על בני העדה הדרוזית שההנהגה הישראלית חוזרת ואומרת שהם "אחים לדם", הרי שרוב בציבור היהודי (61%) מחזיקים בדעה שהדבר לא ישפיע (28%) או יקטין רק במעט (33%) את המחויבות של בני העדה כלפי המדינה. פילוח לפי מחנה פוליטי מראה כי בימין סבורים כי לחוק לא תהיה השפעה או שתהיה לו השפעה מעטה בלבד 72%, במרכז - 57% ואילו בשמאל 36%. 25% בלבד בציבור היהודי גורסים ההיפך - כלומר שחקיקת החוק תקטין או אפילו תעלים את המחויבות של בני העזה הדרוזית למדינת ישראל. הערכת הרוב בציבור היהודי כי מחויבות הדרוזים למדינה לא תושפע מחוק הלאום, יכולה לשקף אחד משני מצבים: האחד, שבו היהודים אינם מתחשבים בתחושות הקשות של העדה הדרוזית על רקע החקיקה, כפי שהן באו לביטוי בדברי מנהיגיה בימים האחרונים. המצב האפשרי השני הוא שהיהודים סומכים לגמרי על המחויבות הזו, שכן גם מנהיגי העדה הדרוזית הקפידו לומר שלמרות העלבון הגדול מבחינתם שהחוק מבטא - נאמנותם למדינה לא תיפגם.

חוק הלאום ויהדות התפוצות: ביקשנו לברר האם הניסוח הכלול בחוק שישראל "תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בינה לבין העם היהודי וכן תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית בקרב יהדות זו" מבטא בעיני הציבור - כפי שטענו מתנגדיו - התנשאות של ישראל על יהדות התפוצות. התשובות מלמדות שרוב קטן בציבור היהודי (51%) מעריכים שפרשנות זו של החוק אינה נכונה ואילו 33% מחזיקים בדעה הפוכה, כלומר שהחוק אכן מבטא התנשאות כזו. שאלנו גם האם הטענה כי "בחוק הלאום החדש מדינת ישראל לוקחת על עצמה אחריות על יהדות התפוצות, ותנסה להחליש את הזרמים הלא אורתודוקסיים, למרות שבתפוצות רוב היהודים הם רפורמים או קונסרבטיבים" נכונה או לא נכונה. כמחצית ענו שהטענה לא נכונה, 18% סברו שהיא נכונה ולשיעור גבוה במיוחד (24%) לא הייתה דעה בנושא.
על רקע הוויכוח הציבורי העז בימים אלה בנוגע לזכויות החוקיות של אנשים שחיים בזוגיות עם בן/בת זוג מאותו מין, הקדשנו לנושא מגוון שאלות, אך קודם לכן הצגנו שאלה כללית יותר הנוגעת לכל אזרחי ישראל.

נישואים אזרחיים: שאלנו- "האם אתה תומך או מתנגד לכך שבישראל כול מי שירצה יוכל להינשא בנישואים אזרחיים"? התשובות מלמדות שהרוב הגדול בציבור היהודי (64%) תומכים בנישואים שכאלה. בימין 52% תומכים בכך, במרכז - 80% ובשמאל - 96%. פילוח לפי דתיות הנשאלים העלה את ההתפלגות באה: חילונים - 94%, מסורתיים לא דתיים – 62%, מסורתיים דתיים - 48%, דתיים - 14%, חרדים - 9%. בציבור הערבי שלושה רבעים מתנגדים לאפשרות של נישואין אזרחיים לכול.

נישואים דתיים על ידי רבנים רפורמים או קונסרבטיבים: דפוס דומה של תשובות התקבל ביחס לשאלה "האם אתה תומך או לא תומך בכך שמדינת ישראל תכיר בנישואים דתיים שיערכו רבנים רפורמים או קונסרבטיבים"? 59% מהמרואיינים היהודים ענו על שאלה זו בחיוב, שעה ש- 35% השיבו עליה בשלילה. פילוח לפי דתיות העלה את ההתפלגות הבאה: חילונים - 88%, מסורתיים לא דתיים - 62%, מסורתיים דתיים - 40%, דתיים - 9%, חרדים - 2%. מעניין לציין כי בכל הקבוצות שיעור התומכים בנישואים אזרחיים עולה על שיעור התומכים בנישואים דתיים על-ידי רבנים רפורמים וקונסרבטיבים.

שוויון חוקי לזוגות מאותו מין: הרוח הליברלית בנושא הנישואים באה לידי ביטוי גם בעמדות הציבור היהודי בשאלה האם יש או אין לתת לזוגות מאותו מין זכויות חוקיות שוות לאלה של לזוגות אחרים: 68% תומכים במתן שוויון כזה. ואולם, רמת דתיות משפיעה מאוד על שיעור התמיכה בשוויון כזה: חילונים - 85%, מסורתיים לא דתיים - 76.5%, מסורתיים-דתיים - 60%, דתיים - 36%, חרדים - 19%. בציבור הערבי הרוב הגדול (73%) מתנגדים למתן שוויון חוקי לזוגות מאותו המין.

בנוסף, 69% בציבור היהודי תומכים בכך שזוגות מאותו מין יוכלו לאמץ ילדים בישראל. שוב רמת דתיות משפיעה מאוד על שיעור התמיכה באימוץ כזה: חילונים - 83.5%, מסורתיים לא דתיים - 78%, מסורתיים-דתיים - 68%, דתיים - 45%, חרדים - 13%.

ייתכן ויש לדבר קשר עם העובדה שכשני שלישים מהמרואיינים היהודים דיווחו שיש להם היכרות אישית עם אנשים החיים בזוגיות חד-מינית. ניתחנו את הנכונות לתת שוויון זכויות חוקי לזוגות חד-מיניים לפי היכרות או אי היכרות אישית עם זוגות כאלה. במדגם היהודי שיעור התמיכה בשוויון זכויות כזה בקרב מי שמכירים זוגות חד-מיניים מגיע ל-80% שעה שבקרב מי שאינם מכירים זוגות כאלה הוא מגיע ל 45.5% בלבד. כלומר, באופן כללי, היכרות משפיעה מאוד על העמדה בשאלה זו. בדקנו גם האם היכרות עם זוגות חד-מיניים מתערבת בקשר שעליו הצבענו בין העמדה בנוגע לשוויון זכויות לזוגות חד-מיניים לבין משתנה הדתיות. מצאנו כי ההיכרות לא שינתה באופן מובהק את ההבדלים בין קבוצות המשנה הדתיות, מן הסתם משום ששיעור ההיכרות גבוה הרבה יותר אצל מי שתומכים מאשר אצל מי שמתנגדים.
בציבור הערבי 80% מתנגדים למתן היתר לזוגות מאותו המין לאמץ ילדים וההבדלים בין מי שמכירים זוגות כאלה למי שאינם מכירים אינו דרמטי.

האם נתניהו יקיים את הבטחתו בעניין חוק הפונדקאות: לבסוף, הסקר מורה כי הבטחתו של נתניהו שיפעל בקרוב לשינוי החוק כך שתתאפשר פונדקאות בארץ גם לזוגות גברים, אינה זוכה לאמון רב בקרב הציבור היהודי: 63% אמרו שאינם מאמינים להבטחתו. פילוח לפי הצבעה מעלה כי רק בקרב מצביעי הליכוד יש רוב - וגם הוא אינו גדול - המאמינים להבטחת נתניהו (53%).
מדד המשא ומתן : 41.7 (יהודים - 41.2)
תרשים החודש: חוק הלאום שנחקק לאחרונה בכנסת קובע לראשונה באופן רשמי כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ורק של העם היהודי. האם לדעתך היה או לא היה צורך לקבוע זאת בחוק בזמן הזה? (%, היה צורך, יהודים לפי מחנה פוליטי ודתיות)
תרשים החודש: חוק הלאום שנחקק לאחרונה בכנסת קובע לראשונה באופן רשמי כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ורק של העם היהודי. האם לדעתך היה או לא היה צורך לקבוע זאת בחוק בזמן הזה? (%, היה צורך, יהודים לפי מחנה פוליטי ודתיות)

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון ובאינטרנט על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 24-26 ביולי 2018, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. ניתוחים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי. http://www.peaceindex.org
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות