ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
מאי




מדד השלום לחודש
מאי
 שנת 
2018
תאריכי סקר: 28/05/2018 - 30/05/2018    |    תאריך פרסום: 05/06/2018

ניווט מהיר בדף


פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן


החודש התמקד מדד השלום בנושאים הבאים: הפגנות הפלסטינים בגבול עזה והפגנות אזרחי ישראל הערבים בתמיכה בתושבי עזה, שאלת הארכת כהונתו של מפכ"ל המשטרה בשנה נוספת, מידת הסכנה לדמוקרטיה הישראלית, והסיכויים למלחמה עם איראן על כל המשתמע מכך. הנושא האחרון שבדקנו הם שיקולי ההצבעה במקרה שיהיו בחירות בעתיד הנראה לעין.


מה גורם להפגנות הפלסטינים בגבול עזה-ישראל? רוב מכריע בציבור היהודי (68%) תומך בטענה לפיה ההפגנות של הפלסטינים על גבול עזה הן יותר תוצאה של תכנון של החמאס, שעה ש-8% בלבד סבורים שהן יותר תוצאה של הייאוש של תושבי עזה מהחיים שם. 19% סבורים ששני ההסברים תקפים באותה מידה. פילוח של המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בימין 78% סבורים כי ההפגנות הן מעשה ידי החמאס וכך גם 64% ממי שמיקמו עצמם במרכז. זאת לעומת 37% בלבד החושבים כך ממי שהגדירו עצמם שמאל.

בקרב הערבים הרוב (62%) סבורים כי ההפגנות הן תוצאה של ייאוש התושבים מהחיים בעזה. רק 2% סבורים שהן מעשה ידי חמאס ואילו 29% סבורים ששני ההסברים תקפים באותה מידה.


השימוש של צה"ל בכוח בהפגנות הפלסטינים בגבול עזה: על רקע התפלגות התשובות לשאלה הקודמת, אין תמה שלמרות מספר הנפגעים הגדול בקרב הפלסטינים, רוב ברור בציבור היהודי (62%) סבור שאופן הטיפול של צה"ל בהפגנות הללו היה מתאים מבחינת הפעלת הכוח ו-28% אף סבורים שצה"ל הפעיל כוח מועט מדי. פילוח לפי מחנות פוליטיים הראה כי בשלושתם - ימין, מרכז ושמאל - הערכת הרוב הייתה כי הופעל כוח מתאים. עם זאת בשמאל כרבע סברו כי הופעל כוח רב מדי ואילו בימין - כשליש ענו שהופעל כוח מועט מדי.

בקרב הערבים רוב גדול (92%) מעריכים שהכוח שהפעיל צה"ל מול ההפגנות הללו היה מופרז.


הקלות לעזה: עמדות הציבור היהודי בשאלה האם ישראל צריכה או לא צריכה לתת הקלות שונות, למשל בהכנסת סחורות וחופש תנועה, כדי להפוך את החיים של תושבי עזה פחות קשים הן כמעט חצויות. מחצית בדיוק חושבים או בטוחים שאין בכך צורך ואילו מיעוט קטן רק במעט (44%) מחזיקים בדעה שצריך לתת הקלות כאלה. המיעוט הזה מורכב מרוב בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל ומרכז המצדדים במתן הקלות ומכשליש ממי שהגדירו עצמם ימין המחזיקים באותה דעה. ראוי להעיר בהקשר זה כי ניתן להסביר את התמיכה במתן הקלות בשני מניעים שאינם סותרים בהכרח זה את זה - מניע הומניטרי ומניע אינסטרומנטלי: רצון לסייע לאוכלוסייה הנמצאת במצוקה גם אם מדובר באויב ומחשבה שמתן ההקלות יחליש את המוטיבציה להמשיך בהפגנות.

בציבור הערבי ישראלי יש קונצנזוס כמעט מלא כי על ישראל לתת הקלות כדי לשפר את חיי התושבים בעזה.

המעמד של ישראל בדעת הקהל הבינלאומית: 45% בציבור היהודי סבורים שמצבה של ישראל מבחינה זו הוא "ככה ככה", כשהשאר מתחלקים שווה בשווה כמעט בין הגורסים שהוא רע (24%), לבין הגורסים שהוא טוב (30%). בעניין זה ההבדלים בין הימין לשמאל הם כצפוי: בימין גדול שיעור מי שחושבים שהמעמד הבינלאומי של ישראל טוב (39.5%) ובשמאל - שהמעמד שלה בזירה זו הוא רע (46%).

בציבור הערבי יש רוב (55%) הסבורים כי מעמדה של ישראל בדעת הקהל הבינלאומית הוא כיום רע.


המשטרה והפגנות הערבים אזרחי ישראל: בציבור היהודי כמחצית הם בדעה שאופן הטיפול של המשטרה היה מתאים מבחינת הכוח שהופעל בהפגנות התמיכה בתושבי עזה ועוד 25% סבורים שהכוח שהופעל היה מועט מדי. ברוח דומה, אך נחרצת יותר, כ- 70% מאמינים יותר לטענת המשטרה כי ההפגנות האלה היו אלימות וחרגו מהמסגרת החוק, שעה שרק 4% מאמינים יותר לטענת המפגינים הערבים כי השוטרים השתמשו נגדם בכוח רב למרות שהיה מדובר בהפגנות שקטות וחוקיות. כ- 19% אינם מאמינים לא למשטרה ולא למפגינים. באשר למידת האמון במח"ש שתחקור כראוי את אירוע ההפגנות הללו הרי ששני שלישים מהציבור היהודי מאמינים כי החקירה תהיה מעמיקה והוגנת.

בציבור הערבי העמדות הפוכות לחלוטין - 77% סבורים כי המשטרה השתמשה בכוח רב מדי נגד המפגינים הערבים, 74% מאמינים יותר לתיאור של המפגינים הערבים לגבי מה שהתרחש בהפגנות ו-79% אינם מאמינים שמח"ש תחקור את אירועים לעומק ובהוגנות.


עתידו של מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך: הדעות בשאלה האם יש להאריך את כהונת אלשיך אינן אחידות: בציבור היהודי השיעור הגבוה ביותר (46%), מעדיף שכהונתו של אלשיך תוארך בשנה נוספת כפי שהחוק מתיר. 32% מעדיפים שכהונתו תסתיים שימונה במקומו מפכ"ל חדש, ו-22% לא יודעים. ממצא מעניין הוא כי בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל ומרכז יש רוב התומכים בהארכת כהונתו של אלשיך (בהתאמה 60% ו-64%) שעה שבקרב מי שהגדירו עצמם ימין רק כשליש תומכים בהארכה.

בקרב הערבים לרוב (52%) אין עמדה בנושא.


מעורבות נתניהו בבחירת המפכ"ל הבא: חלוקת עמדות נחרצת יותר קיימת בציבור היהודי ביחס לטענה לפיה "אם יוחלט למנות מפכ"ל חדש, מן הראוי שעל רקע החקירות המתנהלות נגד ראש הממשלה, אסור שהוא יהיה מעורב ישירות או בעקיפין בהחלטה מי ימונה לתפקיד". הרוב (62% ) מסכימים עם הטענה.

במילים אחרות הרוב אינם מעוניינים הראש הממשלה יתערב במינוי המפכ"ל הבא.


מצבה של הדמוקרטיה הישראלית: שאלנו: "האם אתה מסכים או לא מסכים למשפט הבא: השלטון הדמוקרטי בישראל נמצא היום בסכנה חמורה?". מהתשובות עולה שרוב הציבור (54%) לא מסכים לטענה זו אם כי אין להתעלם מקיומו של מיעוט ניכר (41%) הגורס ההיפך מכך. כצפוי, קיים קשר הדוק בין העמדה בשאלה זו למיקום הפוליטי: בימין רק 28% מסכימים כי הדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה לעומת 55% ממי שממקמים עצמם במרכז ו-75% מהשמאל.

בציבור הערבי 70% סבורים כי הדמוקרטיה הישראלית נתונה בסכנה חמורה.


האם תופי המלחמה מאיימים? כמו לפני שנה כאשר שאלנו זאת לראשונה, גם כיום הציבור היהודי חצוי כמעט בין מי שמעריכים כי הסיכוי גבוה שבשנה הקרובה ישראל תהיה מעורבת במלחמה כוללת עם איראן או עם גורם צבאי כלשהו (43%), לבין מי שמאמינים שהסיכוי לכך נמוך (46%). בציבור הערבי הרוב (52.5%) סבורים כי הסיכויים למלחמה כוללת עם איראן בעתיד הנראה לעין הם נמוכים.


מוכנות מערכות החירום למלחמה כוללת: בציבור היהודי הרוב (59%) מרגישים שמערכות החירום במדינה מוכנות במידת האפשר להגן על האזרחים אם תפרוץ בזמן הנראה לעין מלחמה כוללת. אולי בשל כך רק 33% עשו אישית את ההכנות שפיקוד העורף ממליץ עליהן כדי להגן על עצמם ומשפחתם במקרה שתפרוץ בקרוב מלחמה כוללת, שעה ש 61% לא יישמו את ההכנות המומלצות, בין אם מתוך ביטחון במערכות החירום של המדינה ו/או עקב המעטת הסכנות הצפויות ממלחמה כוללת. תמיכה מסוימת בהסבר השני מתקבלת מהתשובות לשאלה הבאה: "להערכתך, כמה אזרחים בערך ייפגעו בישראל אם תפרוץ בעתיד הרוב מלחמה כוללת?" השיעור הגבוה ביותר (45%) השיבו שלהערכתם יהיו רק עשרות נפגעים.

בציבור הערבי הרוב (53%) סבורים שמערכות החירום אינן מוכנות למקרה של עימות כולל ורוב עצום (84%) לא עשו הכנות כלשהן ברמה האישית.


נאמנות מפלגתית: על רקע האפשרות שהבחירות לכנסת הבאה יוקדמו, ביקשנו לדעת האם הנשאלים מתכוונים להצביע לאותה מפלגה לה הצביעו בבחירות האחרונות בשנת 2015 או למפלגה אחרת. התשובות מראות שבציבור היהודי הרוב (56%) בטוחים או חושבים שיצביעו לאותה מפלגה, שעה ש-23% בטוחים או חושבים שיצביעו למפלגה אחרת. ממצאים אלה מעלים את שאלת הנאמנות המפלגתית, כלומר, לאיזה מפלגות מתכוונים בוחריהן בעבר להצביע גם בבחירות הבאות. הממצאים מראים שסולם הנאמנות, בסדר יורד, הוא כלהלן: יהדות התורה; הליכוד; ש"ס; המחנה הציוני; מרצ; יש עתיד; הבית היהודי; ישראל ביתנו (בהעדר מספר מספיק של מצביעי כולנו במדגם אין בידינו מידע מספיק על שיעור המתכוונים להצביע לה בעתיד).

שיעור הערבים שיצביעו לאותה מפלגה שהצביעו עבורה בבחירות 2015 עומד על 51%.


לפי מה יצביעו: שאלנו: "אם יתקיימו בקרוב בחירות, מה מבין הדברים הבאים הוא הדבר העיקר שיקבע לאיזו מפלגה תצביע?" מתוך רשימה שכללה 5 גורמים, עולה שהגורם הראשון בחשיבותו בעיני הציבור היהודי הוא האידיאולוגיה של המפלגה (37.5%), כשהבא אחריו, במרחק ניכר, הוא מנהיג המפלגה (28%). בפער גדול מאוד אחרי שני אלה ניצבים, בסדר יורד, הגורמים הבאים: הרכב רשימת המועמדים של מפלגה לכנסת הבאה (13.5%), הנאמנות למפלגה (7%), והסיכוי של המפלגה להיות בממשלה הבאה (7%). בדיקה לפי הצבעה העלתה כי בקרב מצביעי (בסדר יורד) הבית היהודי, מרצ, יהדות התורה והמחנה הציוני האידיאולוגיה נחשבת יותר שעה שבקרב (בסדר יורד) מצביעי ש"ס, ישראל ביתנו והליכוד המנהיג חשוב יותר.

בציבור הערבי נמצאת גם כן במקום הראשון האידיאולוגיה של המפלגה (39%) ובמקום השני רשימת המועמדים של המפלגה (23%).


מדד המשא ומתן: 42.1 (יהודים 42.7)


תרשים החודש: "יש הטוענים כי ההפגנות של הפלסטינים על גבול עזה הן יותר תוצאה של תכנון של החמאס ויש הטוענים שהן יותר תוצאה של הייאוש של תושבי עזה מהחיים שם איזה משני ההסברים נראה לך יותר?" (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)
תרשים החודש: "יש הטוענים כי ההפגנות של הפלסטינים על גבול עזה הן יותר תוצאה של תכנון של החמאס ויש הטוענים שהן יותר תוצאה של הייאוש של תושבי עזה מהחיים שם איזה משני ההסברים נראה לך יותר?" (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)


מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון ובאינטרנט על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 28-30 במאי 2018, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. ניתוחים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי. http://www.peaceindex.org
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות