ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->




מדד השלום לחודש
אפריל
 שנת 
2018
תאריכי סקר: 24/04/2018 - 25/04/2018    |    תאריך פרסום: 02/05/2018

ניווט מהיר בדף


פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן


במרכז אירועי חודש אפריל ניצב יום העצמאות ה-70 של המדינה, ומטבע הדברים הקדשנו הפעם רבות משאלות הסקר לאירועים ולנושאים הנוגעים למועד זה. בנוסף, בחנו את עמדות הציבור ביחס לעימותים בגבול עזה ולאפשרות העימות עם איראן.


ארץ נהדרת: מכלול התשובות לשאלות שהצגנו מורה שרובו הציבור היהודי שבע רצון ממצבה של המדינה בשנה ה-70 לעצמאותה. כך, 91% גאים להיות ישראלים, 87% מרוצים ממאזן ההישגים והכישלונות של ישראל, 76% היו ממשיכים לחיות בישראל גם אם הייתה להם אפשרות לחיות במדינה אחרת ו-75% אופטימיים ביחס לעתידה של ישראל.

בשאלת הערכת ההישגים, הגאווה בישראליות והרצון להישאר בארץ, לא מצאנו הבדלים משמעותיים בין הימין, המרכז והשמאל וכן לא בין קבוצות הדתיות השונות. כן נמצאו הבדלים בשאלת האופטימיות או הפסימיות באשר לעתיד המדינה: בעוד שבימין היה רוב ברור (86%) של אופטימיים, במרכז הרוב הזה קטן במידה ניכרת (68.5%) ואילו בשמאל מדובר במיעוט אם כי גדול (כ-46%).

כשמדובר בציבור הערבי-ישראלי התמונה שונה: אמנם הרוב (77%) העידו על עצמם שהיו נשארים לחיות במדינה גם לו יכלו לעבור למקום אחר, הרי שרוב קטן (51%) אמרו שאינם מרוצים ממאזן ההישגים והכישלונות של המדינה וכשיעור הזה בערך אמרו שהם פסימיים לגבי עתידה של ישראל ורק-33% אמרו שהם גאים להיות ישראלים.


אבל פעם היה טוב עוד יותר: נקודת תורפה אחת שאיתרנו בתפיסת המצב של בעיני הציבור היהודי נוגעת למידת האכפתיות של האזרחים כלפי המדינה. רוב (60%) מחזיקים בדעה כי פעם היה לאזרחים אכפת יותר מהמדינה. עוד כרבע (26%) סבורים שאין הבדל בעניין זה בין היום למה שהיה פעם. כלומר, רווחת בציבור היהודי דאגה מסוימת שאזרחי המדינה כיום אינם "פטריוטים" כפי שהיו בעבר. גם בנושא זה לא היו הבדלים של ממש בין הימין, המרכז והשמאל.

בציבור הערבי השיעור הגבוה יותר (50%) סבורים כי מה שהיה הוא שהווה. כלומר שאין שינוי במידת האכפתיות של הציבור בישראל כלפי מדינה.


צפייה בטקס הדלקת המשואות: כבעבר, רוב ברור בציבור היהודי (65%) מעידים על עצמם שצפו בשידור הטקס. פילוח לפי מחנה פוליטי לא העלה הבדלים ניכרים, אבל פילוח לפי דתיות העלה כי בעוד שבקרב החילונים, המסורתיים והדתיים הרוב צפו, הרי שבקרב המרואיינים חרדים רק מיעוט אמרו שעשו כן. ובכל זאת המיעוט הזה (44%) הוא גבוה להפתיע בהתחשב הן בעובדה שבבתים חרדים רבים אין כלל טלוויזיה, ויותר מכך בשל העמדה האידיאולוגית הלא ציונית עד אנטי ציונית של אוכלוסייה זו.
בקרב המרואיינים הערבים רוב ברור (77%) אמרו שלא צפו בטקס.


אופי הטקס: מבין המרואיינים היהודים שצפו בטקס, כשלושה רבעים סבורים שתכנית הטקס השנה הייתה מתאימה. אבל יש בעניין זה הבדל גדול בין הימין, שם הרוב הגדול סבורים כי המתכונת הייתה מתאימה, למרכז, שם כמחצית חושבים כך והשמאל- שם רק מיעוט קטן רואים בעין יפה את מתכונת הטקס השנה.
עם זאת, לשאלה איזו מתכונת עדיפה - כפי שהייתה בעבר או כפי שהייתה השנה - רוב קטן (50%) העדיפו את המתכונת הקודמת שעה ש-34%, רובם ככולם מן הימין, העדיפו את המתכונת של השנה.


נאומיהם של מרים פרץ ודויד גרוסמן: בנאומה בטקס קבלת פרס ישראל אמרה פרץ בין השאר: "במדינת ישראל יש מקום לכולם... אם תחסר פיסה אחת מהפאזל התמונה לא תהיה שלמה... כדי להצליח ביצירת הפסיפס הזה עלינו לכבד את כולנו בשיח שלנו, עלינו לייצר שיח מאופק, סבלני, שמאפשר הבעת דעה בלי פחדים ואיומים". לשאלה האם המרואיין מסכים או לא מסכים עם אמירה מכילה זו, ענו בחיוב רוב גדול מבין המרואיינים היהודים והערבים כאחד (כ- 85%). לעומת זאת, רק מיעוט קטן בקרב היהודים (28%) הסכימו עם הקביעה של הסופר דוד גרוסמן כי "את הדרך לפתור את הסיבוך העצום ביחסי ישראל והפלסטינים אפשר לסכם בנוסחה קצרה אחת: אם לפלסטינים לא יהיה בית, גם לישראלים לא יהיה בית". כאן המיקום הפוליטי שיחק תפקיד מרכזי: עם דבריו של גרוסמן הסכימו 10% ממי שהגדירו עצמם ימין, 45% מהמרכז ו 59% מהשמאל. בקרב המרואיינים הערבים כשלושה רבעים הביעו הזדהות עם דברי גרוסמן (יש לציין כי בשאלה לא התייחסנו לעובדה שגרוסמן דיבר בטקס האלטרנטיבי של ההורים השכולים היהודים והפלסטינים כדי שלא לגרום הטיה בתשובות).


העברת שגרירות ארה"ב לירושלים: רוב הציבור היהודי (68%) רואה בהעברה המתוכננת של שגרירות ארה"ב לירושלים, ובהודעתן של מדינות נוספות שהם עומדות לעשות כן, תהליך חיובי מבחינת האינטרסים של ישראל, וזאת למרות שהפלסטינים הבהירו שהם רואים בו פגיעה קשה בהם. בקרב המרואיינים הערבים השיעור הגבוה יותר סבור כי מהלך זה אינו חיובי (47%).


העימותים בגבול ברצועת עזה: לשאלה האם מדיניות הירי של צה"ל במהלך העימותים האחרונים בגבול היא נכונה או לא נכונה, רוב סוחף בקרב המרואיינים היהודים (83%) השיב שהמדיניות הזו נכונה. רק בקרב מצביעי מרצ אין רוב של מי שסבורים שהמדיניות נכונה (ראו תרשים).

בקרב המרואיינים הערבים יש קונצנזוס נגד מדיניות הירי של צה"ל (90%).

ברוח דומה, אם כי ברוב יותר קטן (67%), הציבור היהודי בכללותו אינו מסכים לטענה כי כיוון שהמצב הכלכלי בעזה התדרדר מאד בשנים האחרונות, ישראל צריכה להקל על מצב התושבים שם ולגלות גמישות רבה יותר בנושא הכנסה והוצאה של סחורות משם. בשמאל כצפוי, הרוב, כ-65%, כן מסכימים עם טענה זו.

בציבור הערבי רוב ברור (84%) מצדדים בטענה כי על ישראל לעשות למען רווחת תושבי עזה.


מצבה האסטרטגי של ישראל: בנאומו בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות אמר ראש הממשלה כי "אנחנו חזקים מתמיד". שאלה בנדון העלתה כי בציבור היהודי רוב (59%) מסכימים עם דבריו אלה. פילוח לפי מחנה פוליטי העלה כאן הבדלים גדולים מאוד: בימין כשלושה רבעים מסכימים עם הערכתו זו של נתניהו, בהשוואה לכמחצית ממי שמיקמו עצמם במרכז ופחות מרבע החושבים כמותו בשמאל. המרואיינים במדגם הערבי היו חצויים בשאלה זו.


צפי לעימות עם איראן: הציבור היהודי חצוי ממש בין הסבורים כי קיים סיכוי גבוה שבעתיד הנראה לעין יפרוץ עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן (43%) לבין הגורסים ההיפך מכך (45%). בקרב הימין הערכת הסיכוי לעימות בעתיד הנראה לעין נמוכה במידה ניכרת מאשר בקרב המגדירים עצמם שמאל.
בקרב המרואיינים הערבים הרוב (כ-60%) סבורים כי הסיכוי לעימות כזה בזמן הנראה לעין הוא נמוך.


סיכוייה של ישראל לנצח במקרה של עימות עם איראן: בנושא זה הציבור הישראלי-יהודי מגלה רמה גבוהה של בטחון עצמי: רוב ברור (71%) בטוחים חושבים שהסיכויים לניצחון ישראל הם גבוהים. כאן שוב יש הבדלים בין הימין לשמאל: בימין הרוב הגדול משוכנעים ביכולתה של ישראל לנצח בעוד שבשמאל רק כמחצית סבורים כך.

בשאלה זו שיעור מי שלא נתנו תשובה במדגם הערבי היה גבוה מכדי שניתן יהיה לנתח את התפלגות התשובות.


החוסן של הציבור הישראלי: 61.5% מהמרואיינים היהודים מעריכים שהציבור הישראלי חזק מספיק כדי להתמודד עם המחיר בנפגעים ובנזק שעימות עם איראן יכול לגרום. פילוח לפי מחנות פוליטיים מעלה כי בכולם שיעור הסבורים כי הציבור בישראל יוכל לעמוד במחיר העימות במונחים של נפגעים עולה על שיעור מי שסבורים ההיפך, אבל הימין מעריך את החוסן הציבורי בהקשר זה כגבוה יותר מאשר השמאל.
בקרב המרואיינים הערבים רק 18% סבורים שהציבור הישראלי יוכל להתמודד עם מחיר העימות עם איראן.

מדד המשא ומתן: 43.3 (יהודים 45.7)
תרשים החודש: בשבועות האחרונים יש עימותים חוזרים בין כוחות צה"ל למפגינים פלסטינים בגבול עזה. בעימותים אלה נהרגו ונפצעו פלסטינים רבים. האם לדעתך מדיניות הירי של צה"ל שם נכונה או לא נכונה? (% האומרים שהמדיניות נכונה, יהודים, לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת)
תרשים החודש: בשבועות האחרונים יש עימותים חוזרים בין כוחות צה"ל למפגינים פלסטינים בגבול עזה. בעימותים אלה נהרגו ונפצעו פלסטינים רבים. האם לדעתך מדיניות הירי של צה"ל שם נכונה או לא נכונה? (% האומרים שהמדיניות נכונה, יהודים, לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת)

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון ובאינטרנט על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 24-25 באפריל 2018, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. ניתוחים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי. http://www.peaceindex.org
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות