ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->




מדד השלום לחודש
מרץ
 שנת 
2018
תאריכי סקר: 13/03/2018 - 14/03/2018    |    תאריך פרסום: 22/03/2018

ניווט מהיר בדף


פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן

סקר מדד השלום של החודשים פברואר-מרץ עסק הן בנושאי פנים הן בנושאי חוץ. יש לציין כי הסקר נערך בימים ג' ו-ד', 13 ו-14 במרץ, כלומר בעיצומו של המשבר הפוליטי האחרון. מרואייני יום ג' לא ידעו עדיין האם וכיצד הוא יבוא על פתרונו ואילו מרואייני יום ד' כבר ידעו שלפחות לעת עתה ירד מן הפרק רעיון הקדמת הבחירות. בשאלות שהפער הזה התברר רלוונטי, נציין זאת.


נתחיל בנושא הפנים.
מאמינים לנתניהו? השאלה הראשונה שבדקנו בנושא זה קשורה במידת חפותו של ראש הממשלה. שאלנו: "האם אתה מאמין או לא מאמין לדברי ראש הממשלה נתניהו כי 'לא יהיה כלום כי אין כלום'?" מתברר כי רוב בציבור היהודי (59%) לא מאמינים לדברים האלה של נתניהו (בציבור הערבי שיעור הלא מאמינים לראש הממשלה גבוה אף יותר - כמעט 75%). פילוח של תשובות המדגם היהודי לשאלה זו לפי מיקום עצמי של המרואיינים על הרצף ימין-שמאל העלה כי בקרב מי שמגדירים עצמם ימין הרוב (52%) מאמינים לנתניהו. לעומת זאת במרכז ובשמאל רוב גדול מאוד אינם מאמינים לו (בהתאמה – 82.5% ו-90%). עוד נמצא שבקרב הנבדקים שנשאלו שאלה זו ב- 14/3, כשהתברר שהבחירות לא תוקדמנה, חלה עלייה מובהקת בשיעור המאמינים לנתניהו בהשוואה ליום הקודם, בעיקר בקרב מצביעי הימין. הסבר אפשרי לשינוי זה הוא כי חלק ממצביעי הימין הניחו שנתניהו היה מעוניין בהקדמת הבחירות כך שהן תתקיימנה לפני הגשת המלצות היועץ המשפטי לממשלה, וכי הסרת האיום העלתה את תמיכתם בעמדת ראש הממשלה שאכן "אין כלום כי לא היה כלום".


תומכים בנתניהו? למרות שכאמור הרוב אינם מאמינים לנתניהו, שוררת כיום בשיח הציבורי תחושה חזקה כי במהלך החקירות חלקים גדולים בציבור לא משכו ואולי אף חיזקו את תמיכתם בראש הממשלה. שאלנו אפוא את המרואיינים להערכתם איזה חלק מהציבור תומך היום בנתניהו. בציבור היהודי התשובה השכיחה היא שהוא נתמך ע"י כמחצת מהציבור (44.2%). לכך יש להוסיף את השיעור הסבורים הגבוה רק מעט פחות (40.0%) כי הוא נתמך על ידי הרוב הגדול של הציבור או על ידי כולו. רק כ 13% סבורים כי רק מיעוט תומך כיום בנתניהו. שוב פילחנו את התשובות של המרואיינים היהודים לפי מיקום עצמי על הרצף ימין-שמאל. בקרב מי שמיקמו עצמם בימין הרוב (55%) מעריכים כי הרוב או כל הציבור תומך כיום בנתניהו. במרכז ובשמאל רוב (קטן) סבורים כי כמחצית תומכים כיום בנתניהו (בהתאמה 57% ו-51.5%). כלומר, חרף הבדלי הדעות ביניהם כמעט בכל נושא הקשור בחקירות ראש הממשלה, בעיני כל המחנות הפוליטיים בארץ כיום יש למעשה כמעט קונצנזוס מלא שהתמיכה הציבורית בנתניהו כיום מקיפה ממחצית הציבור ומעלה.

בציבור הערבי הדעה השכיחה היא כי רוב גדול או כל הציבור תומך היום בנתניהו (40.5%) ובמקום השני נמצא שיעור אלה הסבורים שמדובר בתמיכה של כמחצית הציבור (31%). כלומר גם כאן רק מיעוט חושבים שנתניהו איבד את אחיזתו בציבור.


חקירות נתניהו והאמון בזרועות החוק: לשאלה "האם אתה סומך על המקצועיות של המשטרה בניהול החקירות נגד נתניהו?", ענו בציבור היהודי 50.5% שהם סומכים עליה, שעה ששיעור נמוך אך במעט (45.4%) ענו ההיפך מכך. במילים אחרות, הציבור חצוי כמעט שווה בשווה בין מי שנותנים ומי שאינם נותנים אמון בשיקוליה המקצועיים של המשטרה בחקירות שהיא מנהלת בעניין נתניהו. אשר לאמון באביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, שיכריע באופן מקצועי כאשר יוצגו בפניו ממצאי המשטרה בעניין החקירות של נתניהו, שוב, מעט למעלה ממחצית (56%) סומכים עליו, שעה ש- 33% אינם סומכים עליו. אשר למערכת המשפט בישראל בכללה, גם כאן מעט למעלה ממחצית (53%) סומכים עליה, שעה ש- 43% לא סומכים עליה. במבט כללי, נראה שלמיעוט גדול בציבור היהודי אין אמון במערכת המשפט לזרועותיה השונות. פילוח לפי מחנות פוליטיים העלה הבדלים גדולים ביניהם, כמסוכם בטבלה הבאה:
ימין מרכז שמאל
% הסומכים על מקצועיות המשטרה בניהול החקירות נגד נתניהו * 39 67 71
% הסומכים שמנדלבליט יכריע באופן מקצועי בעניין החקירות של נתניהו 59 60.5 50
% הסומכים על המקצועיות והיושרה של מערכת המשפט 39 77 74
* בטור מדד השלום מדצמבר 2017 שיעור הסומכים על המשטרה בקרב הימין היה 56%.
התפלגות הדעות בציבור הערבי דומה האופן כללי בשאלות אלה לזו של הציבור היהודי.


האם על נתניהו להתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום? על רקע האמון המסויג במערכת המשפט, אין תמה שמיעוט גדול בציבור היהודי (42%) מחזיקים בדעה כי נתניהו לא צריך להתפטר גם אם היועץ המשפטי ימליץ להעמיד אותו לדין באחד הנושאים שבהם הוא נחקר, למרות שעל פי החוק הוא לא צריך לעשות זאת כל עוד לא יורשע בבית המשפט. עם זאת, 52% כן בדעה שהוא צריך להתפטר בנסיבות כאלה גם אם החוק אינו מחייב זאת. פילוח של הציבור היהודי לפי מיקום עצמי על הרצף ימין-שמאל העלה כי בימין רק מיעוט סבור כי בנסיבות כאלה על נתניהו להתפטר (35%) לעומת רוב גדול במרכז ובשמאל (בהתאמה 73% ו-86%).


אפשרות החנינה/ עסקת טיעון לנתניהו תמורת הודאה: לאחרונה התפרסמו בתקשורת כמה מאמרים שהביעו תמיכה ברעיון שאם נתניהו יודה באשמות נגדו ויתפטר מתפקידו כבר עכשיו, תיעשה עמו עסקת טיעון לפיה הוא יקבל חנינה כך שלא יצטרך לשבת בכלא. התומכים בפתרון זה נימקו את עמדתם בכך ששליחת נתניהו לכלא תיצור קרע בלתי ניתן לאיחוי בציבור הישראלי עד כדי מלחמת אזרחים. ביקשנו לבדוק מה עמדת הציבור בעניין זה. מתברר כי בציבור היהודי הרוב הגדול (כ-70%) מתנגדים לרעיון. רוב כזה נמצא בכל שלושת המחנות: הימין, המרכז והשמאל, אם כי אולי מסיבות שונות: בקרב הימין המניע העיקרי הוא ככל הנראה השאיפה שנתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה, שעה שבמרכז ושמאל הוא נובע מהחשש למרי אזרחי בקרב מצביעי הימין המייצגים רוב גדול בציבור הבוחרים היהודי. בציבור הערבי היה רוב קטן (כ-54%) שהתנגדו גם הם לרעיון אי-מיצוי הדין עם נתניהו.


עילות לפירוק הקואליציה: כזכור, לאחרונה המפלגות החרדיות דרשו לחוקק חוק שיפטור צעירים חרדים מגיוס לצה"ל וזאת כתנאי לתמיכתן בתקציב המדינה לשנת 2019 שעל הכנתו ניצח שר האוצר כחלון. בה בעת, עמדתו של שר האוצר הייתה שאם בגלל האולטימטום החרדי התקציב שבנה לא יאושר במועד שנקבע מראש (למרות שמבחינה מנהלית אפשר היה לדחות את הדיון הזה עד לשלהי הסתיו), הוא יפרוש מהממשלה. על רקע זה ביקשנו לדעת מה דעת הציבור כלפי שני התנאים/ האיומים הללו. באשר לאיום של החרדים, התשובות מלמדות שרוב מכריע בציבור היהודי (78%) לא תמכו בו. פילוח תשובות המדגם היהודי לפי דתיות העלה כי אמנם בקרב החרדים 87% תמכו בדרישת המפלגות החרדיות, אבל בקרב כל הקבוצות האחרות: הדתיים, המסורתיים לגוניהם והחילונים רק מיעוטים קטנים תמכו בתביעה הזו. אבל מתברר כי לא רק תביעת החרדים לא התקבלה בעין יפה בציבור. אם כי בעוצמה נמוכה יותר, גם האיום של שר האוצר כחלון לפרוש מהממשלה אם התקציב לא יאושר זכה בכתף קרה מהציבור: רוב בציבור היהודי (55%) הביעו התנגדות למהלך זה של כחלון. מעניין כי בציבור הערבי שיעור מי שתמכו במהלך של כחלון עלה על שיעור מי שהתנגדו לכך (45% לעומת 31.5%). פילחנו את תשובות המדגם היהודי לשאלה זו לפי ההצבעה לכנסת בבחירות 2015 ומצאנו כי רק בקרב מי שהצביעו עבור כולנו בבחירות הקודמות היה רוב לתומכים במהלך של כחלון (67%). בקרב מצביעי כל שאר המפלגות רוב (בגדלים שונים) התנגדו לכך. נראה איפה כי אמנם היו יותר מתנגדים למהלך החרדי אבל גם זה של כחלון לא היה פופולרי, אם משום שרוב הציבור אינו מעוניין בהקדמת הבחירות או משום שאינו חובב איומי פרישה מהממשלה בגלל שיקולים סקטוריאליים או אישיים. עוד מצאנו כי מקרב העונים על הסקר ב- 13/3 שיעור ה"תומכים מאוד" בדרישות המפלגות החרדיות, כמו גם שיעור ה"תומכים מאוד" בדרישתו של שר האוצר כחלון, היה 9%, וביום שלמחרת, לאחר הסרת איום הבחירות, שיעור התומכים מאוד בדרישות החרדים ובדרישות כחלון עלה ל- 20% ו- 21%, בהתאמה. כפי שראינו עבור התמיכה בהיגד "לא היה כלום כי אין כלום", גם עליה זו חלה בעיקר מצביעי הימין. אנו משערים כי גם במקרה זה השינוי קשור בהסרת החשש מהקדמת הבחירות. דוק: כל עוד היה איום להקדמתן, שיעור התמיכה בתנאים שהציבו המפלגות החרדיות ושר האוצר היה יחסית נמוך, אך משעה שחשש זה הוסר עלתה התמיכה בעמדות אלה.


סולם העדיפויות של הציבור: מדי פעם אנו חוזרים על השאלה "מהו הנושא שעל ממשלת ישראל לטפל בו בעדיפות ראשונה. חמשת הנושאים שהוצגו למרואיינים (בסדר משתנה) היו כלהלן: סגירת הפערים החברתיים-כלכליים; המאבק בשחיתות; האיום האיראני; שילוב החרדים בכלכלה ובשוק העבודה; המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים. בציבור היהודי בכללותו ההעדפה השכיחה (45%) היא לטיפול בסגירת הפערים החברתיים. המאבק השחיתות נמצא במקום השני (20%), בפער ניכר מנושא הפערים, ומכאן בסדר יורד, האיום האיראני (17%), שילוב החרדים בכלכלה (8%) והמשא ומתן עם הפלסטינים (7%). יש לציין כי סגירת הפערים החברתיים הופיעה כיעד הראשון במעלה בכל המחנות הפוליטיים (ימין, מרכז ושמאל). מעניין לא פחות הוא הממצא שגם בקרב השמאל המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים לא זכה למעמד של בכורה – רק 9% ממי שהגדירו עצמם שייכים למחנה זה הציבו אותו ראשון מכל יעדי הממשלה.

בציבור הערבי היעד הראשון במעלה הוא המאבק בשחיתות (41%), השני - המשא ומתן עם הפלסטינים (27%), והשלישי - סגירת הפערים הכלכליים (24%). שאר האפשרויות קיבלו העדפה של מעטים בלבד.


ומכאן לנושאי החוץ:

השפעות צפויות של העברת השגרירות האמריקנית לירושלים: רוב בציבור היהודי (61%) סבורים כי קיים סיכוי גבוה שהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים לקראת יום העצמאות ה- 70 של ישראל תגרום התפרצות של אלימות נגד ישראל בצד הפלסטיני (שיעור הסבורים כך בציבור הערבי זהה). שאלנו את מי שענו שהסיכוי לאלימות גבוה, האם בגלל הסיכוי שתפרוץ אלימות כדאי או לא כדאי שישראל תבקש מארה"ב לדחות את העברת השגרירות למועד אחר. התפלגות העמדות בשאלה זו בציבור היהודי היא חד-משמעית: 69% סבורים שגם על רקע התחזית הזו לא כדאי לבקש מן האמריקנים לדחות את העברת השגרירות. כלומר, אם כי הרוב סבורים כי מדובר במצב נפיץ, הם אינם מוכנים לעשות ויתור כלשהו בעניין זה כדי למנוע את האלימות הצפויה. בציבור הערבי הרוב הגדול (77.5%) סבורים בדיוק ההיפך, כלומר שיש לבקש דחיה בהעברה.


השפעות צפויות של יציאת אבו מאזן מתפקיד ראש הרשות הפלסטינית: על רקע הדיווחים של מצבו הבריאותי המתערער של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן שאלנו האם מצב חדש כזה עלול להיות מלווה בהתפרצות אלימה בצד הפלסטיני. הדעה השכיחה בציבור היהודי (48%, לעומת 34% שחשבו ההיפך) היא כי יש סיכוי גבוה שהסתלקותו של אבו מאזן אכן תוליד התפרצות של אלימות נגד ישראל. בציבור הערבי לעומת זאת רוב גדול (70%) סבורים כי הסיכויים לכך נמוכים.


חשיבות חידוש המשא ומתן הישראלי-פלסטיני: על פי דיווחי התקשורת, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר לאחרונה ש: "אם הפלסטינים לא יגיעו לשולחן הדיונים על תכנית שלום- אז לא יהיה שלום". שאלנו: "לדעתך, מנקודת המבט של ישראל, עד כמה חשוב או לא חשוב שיתחדשו בהקדם הדיון על שלום עם הפלסטינים"? התפלגות התשובות מעידה שרוב, אם כי לא גדול (58%) בציבור היהודי סבורים שהשיחות השלום חשובות מנקודת המבט של האינטרס הישראלי. תשובת הציבור הערבי הייתה תמוהה לכאורה – הרוב (53%) ענו שלא חשוב מנקודת המבט של ישראל לשוב לשולחן הדיונים. אלא שיש להניח שהם הבינו את השאלה במשמעות מה החשיבות שישראל אכן מייחסת לחזרה לשולחן הדיונים, ולא האם באופן מהותי חידוש השיחות משרת את האינטרס של ישראל.


מדדי המשא ומתן: 44.1 (יהודים - 43.6).
תרשים החודש: האם בגלל הסיכוי שתפרוץ אלימות, כדאי או לא כדאי שישראל תבקש מארה"ב לדחות את העברת השגרירות לירושלים למועד אחר? (%, לא כדאי לבקש דחייה, מבין היהודים שהשיבו כי ההעברה תצית אלימות)
תרשים החודש: האם בגלל הסיכוי שתפרוץ אלימות, כדאי או לא כדאי שישראל תבקש מארה"ב לדחות את העברת השגרירות לירושלים למועד אחר? (%, לא כדאי לבקש דחייה, מבין היהודים שהשיבו כי ההעברה תצית אלימות)

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון ובאינטרנט על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 13-14 במרץ 2018, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. ניתוחים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי. http://www.peaceindex.org
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות