ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
נובמבר




מדד השלום לחודש
נובמבר
 שנת 
2014
תאריכי סקר: 01/12/2014 - 03/12/2014    |    תאריך פרסום: 09/12/2014

ניווט מהיר בדף

טור המדד
סקר מדד השלום שנערך ערב ההודעה על בחירות חדשות התרכז החודש בשלושה נושאים שעמדו לאחרונה במרכז הדיון הציבורי ואשר מן הסתם ישחקו תפקיד גם במהלך מערכת הבחירות: חוק הלאום (ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי), העסקת ערבים אזרחי ישראל והמשא ומתן עם הפלסטינים.


חוק הלאום: רוב הציבור היהודי (52%) סבור שחוק הלאום, בנוסח שהציע ראש הממשלה נתניהו, אינו עומד בסתירה לעקרונות הצהרת העצמאות של ישראל. רוב גדול הרבה יותר (73%) אף חושב שאין סתירה בין היותה של ישראל מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית. בה בעת, יש קונצנסוס כמעט מלא (88%) שחשוב שישראל תהיה מדינה דמוקרטית.

עם זאת, הציבור מבחין בבירור בין עמדתו כלפי החוק לבין המניעים של מציעו, שכן רק מיעוט (30%) מאמינים שהיוזמה של נתניהו נבעה בעיקר מדאגה כנה לחיזוק אופייה של ישראל כמדינה יהודית, שעה ששיעור כפול (61%) מאמינים שהיוזמה של נתניהו באה בעיקר כדי לחזק את הפופולריות שלו במחנה הימין ובקרב המתנחלים. לשאלה האם החוק יזיק או יועיל לאינטרסים של ישראל השיבו 31% מהמרואיינים היהודים כי הוא יועיל לה אבל שיעור גבוה יותר (39.5%) חושבים שהחוק יזיק למדינת ישראל. 21.5% חושבים שהחוק שהוא לא יועיל ולא יזיק (8% לא ענו על השאלה).

בקרב הציבור הערבי רוב גדול מאוד (82%) סבור כי החוק המוצע כן עומד בסתירה לעקרונות מגילת העצמאות ושיעור דומה (83%) אף סבור כי יש סתירה בין היותה של ישראל גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית.

חוק הלאום והזירה הבינלאומית: שאלנו: "ממשלות ישראל לדורותיהם טענו תמיד כי ישראל היא 'הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון' והשתמשו בכך כנכס חשוב במאבקיה בזירה הבין לאומית. האם אתה מסכים או לא מסכים שאישור חוק הלאום יחליש את יכולתה של ישראל להישען על טיעון זה"? כאן נראה שהציבור היהודי ממש חצוי בדעתו: 45.5% מסכימים ו-44% מתנגדים לדעה שאישור חוק הלאום יחליש את יכולתה של ישראל להישען על הטיעון כי ישראל היא 'הדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון' כנכס חשוב במאבקיה בזירה הבינלאומית. כלומר, קרוב למחצית סבורים כי אישור חוק הלאום היהודי יפגע בדימוי של המדינה בעיני הקהילה הבינלאומית.

העסקת ערבים ישראלים: בעקבות שרשרת הפיגועים האחרונים, הורה לאחרונה ראש עיריית אשקלון להפסיק את העסקתם של ערבים אזרחי ישראל בעבודות הבנייה במוסדות החינוך בעיר בנימוק שיש בכך כדי להגביר את תחושת הביטחון של תושבי העיר. על רקע זה בחנו מהי עמדת הציבור היהודי כלפי הקולות הקוראים למנוע העסקת עובדים ערבים. התשובות מלמדות שלצד רוב קטן (52%) המתנגד לקריאות שלא להעסיק ערבים, קיים מיעוט גדול (43%) המצדד בקריאות אלה.

ואולם, כאשר שאלנו על העסקת רופאים או אחיות ואחים ערבים בבתי חולים ובמוסדות סיעוד, עם עלה שיעור התומכים בהעסקת ערבים ל-69% ואילו שיעור המתנגדים לכך ירד ל-25.5%. הסבר אחד להבדל בהתפלגות התשובות לשתי השאלות יכול להיות בכך שהציבור מתייחס לבתי חולים כמקומות עבודה פחות "רגישים" מבחינת העסקה של עובדים ערבים, כיוון שהם נתפסים כמרחבים בהם שוררת הנורמה לפיה הזהות השיוכית של הפרט, בין אם הוא עובד או מקבל שירות, פחות רלבנטית. הסבר אפשרי נוסף, ציני משהו, הוא שהציבור היהודי מבין כי בתי החולים ומוסדות הסיעוד בישראל לא יוכלו לפעול ללא אנשי רפואה ערבים, ובלית ברירה הוא משלים עם העסקתם, שעה שבעבודות אחרות יש חלופות לעובדים הערבים. עם זאת, חשוב לציין כי מצאנו בסקר זה בציבור היהודי גם התנגדות רחבה (90%) לפגיעה במסגרות חינוך משותפות של יהודים וערבים, דוגמת הצתת ביה"ס הדו-לשוני בירושלים.

המשא ומתן עם הפלסטינים: רוב הציבור היהודי (58%) מתנגד לטענה כי התחזקות החמאס בגדה המערבית וההיחלשות במעמדו של אבו-מאזן נובעת בעיקר מהקיפאון במשא ומתן המדיני בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית. באותה רוח, לצד 41% החושבים ששני הצדדים אחראים לקיפאון במידה שווה, 48% בדעה שהאחריות למצב זה נופלת בעיקר על הצד הפלסטיני, שעה ש-9% בלבד מטילים אותה על הצד הישראלי. לשאלה למי חשוב יותר להגיע להסכם שלום קבע ענו 39% שהוא חשוב באותה מידה לשני הצדדים, 41% מחזיקים בדעה שהוא חשוב יותר לישראל ורק 16% סבורים ששלום קבע חשוב יותר לפלסטינים. שאלנו גם איזו דרך נראית למרואיינים מתאימה יותר: לחדש את המשא ומתן עם אבו-מאזן על מנת להגיע להסדר מדיני המבוסס על העיקרון של שתי מדינות לשני העמים, כפי שדורשות מדינות המערב ומדינות ערב המתונות (דוגמת מצרים), או לחילופין להמשיך במדיניות הנוכחית של הימנעות ממשא ומתן, תוך חיזוק ההתיישבות היהודית בשטחי הגדה וירושלים. הרוב (54%) בחרו באפשרות הראשונה לעומת 40% שבחרו באפשרות השנייה.

בציבור הערבי, לעומת זאת, רוב קטן (52%) מסכים לטענה כי החלשות אבו מאזן והתחזקות חמאס נובעת מן הקיפאון המדיני. 60.5% מטילים את האחריות לאי חידוש המשא ומתן על שני הצדדים בצורה שווה, 28.5% מטילים את האחריות לכך שהמשא ומתן לא מתחדש על ישראל בלבד ורק 1% מטילים את האחריות בעיקר על הצד הפלסטיני. כשני שלישים (63%) מהמרואיינים הערבים השיבו כי השלום חשוב לשני הצדדים באותה מידה ו-85% חושבים כי חידוש המשא ומתן עם אבו מאזן היא האפשרות העדיפה מבחינת האינטרסים של ישראל.

מסכימים לפשרה? לאחרונה הודיע שר החוץ, אביגדור ליברמן, שהוא עומד להציע תכנית שלום הכוללת פשרה עם הפלסטינים משום ששלמות העם חשובה יותר משלמות הארץ. לשאלה האם אתה מסכים או מתנגד לעמדה זו של ליברמן השיבו 59% מהנשאלים היהודים כי הם תומכים בהצעה (34% התנגדו). דפוס דומה, אם כי פחות נחרץ, התקבל כאשר בחנו שוב האם הציבור מסכים או מתנגד לאמירתו של ראש הממשלה נתניהו מלפני כשנה כי הסכם שלום הוא חיוני כדי למנוע מצב שישראל תהפוך בעתיד הנראה לעין למדינה דו-לאומית שבה לא יהיה רוב יהודי. 52% סבורים כיום שקביעתו של נתניהו נכונה (38% הם בדעה שהיא איננה נכונה). במילים אחרות, רוב ברור, אם כי לא גדול מאד, בציבור היהודי מקבל עקרונית את הצורך בפשרה טריטוריאלית.

מדד המשא ומתן: 45.0 (מדגם יהודי: 41.6)

תרשים החודש: האם לדעתך יש סתירה או אין סתירה בין היותה של ישראל גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית? (מדגם יהודים)

תרשים החודש: האם לדעתך יש סתירה או אין סתירה בין היותה של ישראל גם מדינה יהודית וגם מדינה דמוקרטית? (מדגם יהודים)

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 1-3 בדצמבר 2014, בקרב 602 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות