ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
פברואר




מדד השלום לחודש
פברואר
 שנת 
2014
תאריכי סקר: 03/03/2014 - 04/03/2014    |    תאריך פרסום: 11/03/2014

ניווט מהיר בדף

טור המדד

מידת הסקפטיות של הציבור בישראל לגבי המוטיבציות והשיקולים של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי בהקשר של הניסיון להגיע להסכם מסגרת היא גבוהה ונראה כי המהלכים שנעשו עד עתה אינם משפיעים לטובה בנושא זה. כך מורה סקר מדד השלום לחודש זה.

רוב גדול (74%) של הציבור היהודי משוכנע כי האמריקאים מפעילים כיום לחץ חזק יותר על ישראל מאשר על הפלסטינים לקבל את המסגרת להסכם שלום שמציע שר החוץ האמריקני, אם כי פרטי המסגרת עדיין אינם ידועים. 5% בלבד סבורים כי הלחצים המופעלים על הפלסטינים חזקים יותר ו- 12% סבורים שהלחצים מופעלים על שני הצדדים במידה שווה. בציבור הישראלי הערבי התחושה יותר מאוזנת: 29% סבורים שהלחץ המופעל על הפלסטינים חזק יותר, 25% מעריכים כך לגבי ישראל ו 25.5% חושבים שעל שני הצדדים מופעל לחץ דומה.

ולמרות ההבדל הזה והבדלים אחרים בין הציבור היהודי והערבי שנציג בהמשך, הנתונים מורים כי שני הציבורים כאחד מטילים ספק בכשרות מניעיו של ג'ון קרי במאמציו להגיע להסכם מסגרת: בקרב היהודים 61% סבורים שהוא מונע בעיקר על ידי אינטרס אישי "להיכנס להיסטוריה כמדינאי שהצליח במקום שבו נכשלו אחרים לפניו", שעה ש- 22% בלבד מחזיקים בדעה שמאמציו מבטאים דאגה כנה לעתיד שני הצדדים. בקרב הערבים התמונה דומה מאוד: 56% מייחסים בעיקר מניע אישי למהלכיו של קרי לעומת 16% החושבים כי טובת הצדדים נגד עיניו.

באותה רוח ביקורתית, שני-שלישים מהציבור היהודי אינם סומכים על קרי כי הסכם המסגרת שהוא יציע יביא בחשבון כגורם החשוב ביותר את ביטחונה של ישראל. התמונה בציבור הערבי דומה אם כי ככל הנראה מסיבה שונה: 53% סבורים שקרי אינו מעמיד בראש את האינטרס הביטחוני של ישראל לעומת 32% שחושבים ההיפך.

כצפוי, עמדות הציבור היהודי בסוגיות אלה מושפעות באורח עקבי מזהותם הפוליטית של המרואיינים במישור המדיני-בטחוני. כך, שיעור החושבים כי הלחצים המופעלים על ישראל חזקים יותר מאשר על הפלסטינים עומד על 85.5% מבעלי הזהות הימנית, 57% מהמגדירים עצמם כמרכז, ו- 50% מאלו שמזהים עצמם כשמאל. כלומר, למרות ההבדלים בין המחנות, בשלושתם יש רוב לדעה כי הלחצים המופעלים על ישראל חזקים יותר מאשר על הפלסטינים. לעומת זאת, בשני הנושאים האחרים - מה מניע את קרי ובאיזו מידה ניתן לסמוך עליו בעניין ביטחונה של ישראל, ההבדלים עמוקים עד כדי היפוך המגמות. בקרב הימין שיעור הסומכים על קרי בנושא הביטחוני עומד על 18% בלבד, במרכז סומכים עליו 39% ובשמאל - רוב 79%. באשר לאיתור המניע העיקרי של קרי ההפרשים גדולים לא פחות – 75% מהימין, לעומת 50% מהמרכז ו 26% בלבד מן השמאל מייחסים לו בעיקר מניע אישי.

יש לציין כי לא רק המניעים של קרי ושיקוליו אינם מתקבלים בהערכה חיובית בציבור הישראלי אלא גם תפיסת ההשפעה האמריקנית על ממשלת ישראל היא נמוכה. הסקר נערך עוד לפני שנודעו תוצאות פגישתו של ראש הממשלה, נתניהו, עם הנשיא האמריקני אובמה התומך, כידוע, בהסכם המסגרת ואף על פי כן, בתשובה לשאלה האם אובמה יצליח או לא יצליח לשכנע את נתניהו לקבל את הסכם המסגרת הזה, 63% מהמרואיינים היהודים ו 57% מהערבים ענו שהם חושבים או בטוחים שלא יצליח. מעניין לציין שבשאלה זו לא ניכרים כמעט הבדלים בין שלושת המחנות הפוליטיים. יש לשער כי הימין רואה בכך עדות ליכולת העמידה של נתניהו הראויה לשבח בעוד שהשמאל – לעיקשותו. כך או כך הנשיא אובמה נתפס כחלש במקבילית הכוחות בינו לבין נתניהו.

בהתייחס לפילוח על פי זיהוי עצמי על פי מחנה פוליטי חשוב לדעת ששיעור המזהים עצמם בציבור כימין או ימין מתון עומד כיום על 51%, שעה שהשיעורים המקבילים במרכז ובשמאל הם 28% ו 13% בהתאמה. במילים אחרות, לא מדובר במחנות שווים בגודלם, ומכאן גם לא במשקלם הפוליטי.

למרות הגישה הביקורתית כלפי הסכם המסגרת והלחצים האמריקניים על ישראל מסתבר כי כאשר מדובר בנושאים קונקרטיים הקשורים בתהליך המו"מ עם הפלסטינים, הציבור היהודי פחות "ניצי". כך, בשאלה האם ישראל צריכה או לא צריכה לגלות גמישות ביחס להסכם המסגרת כדי להימנע מעימות חזיתי עם ארה"ב יש חילוקי דעות בין שני מחנות כמעט שווים: 50% בציבור היהודי גורסים שהיא צריכה לגלות גמישות שעה ש 45.5% בדעה שאינה צריכה. ברוח דומה, הציבור היהודי חצוי בין התומכים בהמשך ההקפאה של הבנייה בהתנחלויות לנוכח הלחץ האמריקאי (48.5%) לבין מי שמתנגדים להקפאה (47%). שלא במפתיע, בציבור הערבי רוב גדול (69%) חושבים שישראל צריכה להתגמש כדי למנוע עימות עם ארה"ב והרוב הגדול - 71% תומכים בהמשך ההקפאה בבניה בהתנחלויות.

נוכח המשך ההתנצחויות בנושא, בדקנו שוב את עמדות הציבור בשאלה האם יש הכרח, כפי שדורש נתניהו, כי בהסכם המסגרת תהיה כלולה הכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית או שניתן להסתפק בהכרה מרוככת משהו של הפלסטינים בניסוח שישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי" (נוסח דומה לזה שבהצהרת בלפור). כאשר מציגים את שתי האפשרויות מתברר כי כמחצית מן המרואיינים היהודים (53%) חושבים שאי-אפשר להסתפק בהגדרה החלופית, שעה ש 39.5% בדעה שכן אפשר. כלומר, יש רוב לתומכים בעמידה על הכרה בישראל כמדינה יהודית, אך הרוב אינו מוחץ.

ולנושא שעלה רק לאחרונה לדיון ציבורי בהקשר למגעים בנושא הסכם המסגרת: הפיצויים ליהודים יוצאי ארצות ערב. בסקר החודש מצאנו גמישות רבה למדי בעמדת הציבור היהודי בשאלה האם נחוץ שכבר בהסכם המסגרת תהיה כלולה התחייבות עקרונית לפיצוי של היהודים שעזבו את מדינות ערב והשאירו שם רכוש פרטי, או שאפשר להשאיר את הנושא לדיון במהלך שיחות השלום בהמשך. הממצאים מראים ש 69% סבורים שניתן לדחות את הדיון ורק 20% חושבים שהתחייבות לפיצוי צריכה להיכלל כבר בהסכם המסגרת. פילוח של התשובות לפי מוצא עדתי מראה כי באופן מפתיע, אין הבדלים בעמדות על בסיס מוצא.

האם ניתן לסמוך על מדינת ישראל שאם יגיעו פיצויים עבור הרכוש שהשאירו היהודים שיצאו ממדינות ערב היא תחלק ותעביר אותם בצורה הוגנת, או רצוי להקים גוף ציבורי לא ממשלתי מיוחד שיופקד על חלוקת הפיצויים והעברתם למי שהם מגיעים? התשובות מעידות כי קיים חוסר אמון רחב של הציבור בממשלה בסוגיה זו, כאשר 69% בציבור היהודי ככל הנראה אינם סומכים על הממשלה ולפיכך גורסים שצריך להקים גוף ציבורי מיוחד לצורך זה. ניתן לשער כי חוסר האמון בממשלה בנושא זה מושפע מהתנהגות ממשלות ישראל לדורותיהן בחלוקת הפיצויים שהיו מיועדים לניצולי השואה וצאצאיהם.

למרות שהרוח השוררת בחברה הישראלית-יהודית היא ימנית, מסתבר שהציות לכללי המשחק הדמוקרטיים הוא ערך מרכזי ומושרש בקבוצת הרוב, אם כי לא באופן שווה. שאלנו מה יקרה אם הסכם המסגרת שיציע קרי יקבל את אישור הממשלה ולאחר מכן יאושר על ידי משאל עם. למעלה משני שליש מהמרואיינים היהודים (68%) השיבו יקבל את ההסכם גם אם הוא יהיה מנוגד לעמדתם הפוליטית. עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שכרבע (23%) אומרים מראש כי יפעלו כדי למנוע את יישומו גם אם יאושר על ידי הממשלה ועל ידי משאל עם. כפי שמראה התרשים שלהלן, ההבדלים בין המחנות הפוליטיים בעניין זה הם עמוקים אם כי קבוצת הרוב בכל מחנה מחזיקה בעמדה התומכת בציות לכללי המשחק (58.4% בימין, 80.9% במרכז ו-92.3% בשמאל). בציבור הערבי הנכונות המוצהרת לפחות לקבל את כללי המשחק נמוכה יותר: פחות ממחצית (42.5%) אמרו שיקבלו עליהם את הדין לעומת 34% שאמרו כי ימשיכו לפעול נגד יישום הסכם שלא יהיה מקובל עליהם, גם אם יאושר על ידי הממשלה ובמשאל עם.

ואם בערכים דמוקרטיים עסקינן, בדקנו היכן עומד הציבור בוויכוח שהתעורר בגין העימות שבין התלמידה ספיר סבח למורה לאזרחות אדם ורטה בשאלת שיח פוליטי בכיתה. שאלנו: "לאחרונה תלמידת תיכון בשם ספיר סבח התלוננה על דברים שאמר בכיתה מורה לאזרחות, אדם ורטה, שהיתה בהם ביקורת נגד צה"ל. בעקבות המקרה התפתח בארץ ויכוח: היו שטענו כי בשום מקרה אסור למורה לבטא בכיתה עמדות פוליטיות והיו שטענו כי כל עוד נשמר בכיתה חופש הדיבור לכולם, למורה מותר להביע דעות פוליטיות. עם איזה צד אתה מסכים יותר?" עמדות המרואיינים היהודים נחלקו כדלקמן: הרוב, 55%, סברו כי למורה אסור להביע דעות פוליטיות בכיתה לעומת 41% המאמינים כי אם יש חופש ביטוי בכיתה לבעלי כל הדעות הדבר מותר. בקרב המרואיינים הערבים התמונה הפוכה – הרוב הגדול (71%) סבורים כי בהינתן חופש ביטוי למורים מותר לבטא דעות פוליטיות בכיתה ורק מיעוט (25.5%) סבורים ההיפך.

מדד המשא ומתן: 47.2 (מדגם יהודי: 43.9)

תרשים החודש: אם הסכם המסגרת שיציע קרי יהיה מנוגד לעמדתך הפוליטית, אבל יקבל את אישור הממשלה ולאחר מכן יאושר במשאל עם. האם אז תקבל את המתווה או שתפעל כדי למנוע את יישומו? (יהודים, לפי מחנה פוליטי)
תרשים החודש: אם הסכם המסגרת שיציע קרי יהיה מנוגד לעמדתך הפוליטית, אבל יקבל את אישור הממשלה ולאחר מכן יאושר במשאל עם. האם אז תקבל את המתווה או שתפעל כדי למנוע את יישומו? (יהודים, לפי מחנה פוליטי)

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 3-4 במרץ 2014, בקרב 603 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות