ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
נובמבר




מדד השלום לחודש
נובמבר
 שנת 
2013
תאריכי סקר: 26/11/2013 - 28/11/2013    |    תאריך פרסום: 03/12/2013

ניווט מהיר בדף

טור המדד

בסקר מדד השלום של חודש נובמבר בחנו ארבעה נושאים שעמדו לאחרונה על סדר היום והקשורים ביניהם במידה זו או אחרת: ההסכם שחתמו מעצמות המערב, בראשות ארה"ב, עם איראן בנוגע לפיתוח הגרעיני במדינה זו, המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, היחסים בין ישראל לארה"ב על רקע המתיחות בנוגע לשני הנושאים הקודמים, ולבסוף – שינוי ההנהגה של מפלגת העבודה וסיכויי כניסתה לממשלה בעתיד הנראה לעין.

ההסכם בין מדינות המערב לאיראן - הציבור היהודי אינו תולה תקוות רבות בהסכם שנחתם בין מדינות המערב, בראשות ארה"ב, לבין איראן. למעשה, יש תמימות דעות רבה (81%) כי ההסכם לא יביא לעצירת תהליך ההצטיידות של איראן בנשק גרעיני. גם בציבור הערבי יש רוב (58%) שאינם מאמינים כי ההסכם יעצור את תהליך ההתגרענות הצבאית של איראן. אשר לאופן שבו התמודד עד כה ראש הממשלה נתניהו עם נושא הגרעין האיראני, הציון שהוא מקבל בציבור היהודי הוא בינוני למדי (ממוצע 6.6 על סולם בין 0 ל-10) . ציון לא מרשים במיוחד זה יכול להעיד, אולי, שהציבור זה מייחס לו לפחות אחריות חלקית למצב שהביא בסופו של דבר לחתימת ההסכם. הציון הממוצע שמקבל נתניהו על תפקודו בנושא הגרעין האיראני בציבור הערבי הוא 5.6, היינו נמוך יותר מהציון הבינוני שניתן לו ע"י הציבור היהודי.

השפעות ההסכם עם איראן על המשא ומתן עם הפלסטינים - האכזבה הציבורית מההסכם בין מדינות המערב לאיראן באה לידי ביטוי גם בהערכת השפעותיו על המשא ומתן המדיני המתנהל עם הפלסטינים. בציבור היהודי הדעה השכיחה (40%) היא כי בעקבות ההסכם העמדה הפלסטינית תיעשה יותר קשוחה. 12% בלבד סבורים שהיא תיעשה פשרנית יותר בעקבות ההסכם. השאר אינם יודעים או סבורים כי לא יחול שינוי בעמדת ישראל במשא ומתן עם הפלסטינים בעקבות חתימת ההסכם עם איראן. כשמדובר בעמדה האמריקנית, הרי שהרוב סבורים שההסכם לא ידחוף את וושינגטון להיות יותר ותרנית כלפי ישראל כפיצוי על חתימת ההסכם: הדעה השכיחה (38%) היא כי להסכם לא תהיה השפעה על המדיניות האמריקנית כלפי ישראל בהקשר המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. יתירה מזו, רבים יותר (30%) סבורים כי העמדה האמריקנית כלפי ישראל בהקשר של המשא ומתן עם הפלסטינים תהפוך בעקבות ההסכם עם איראן יותר תובענית לעומת 20% בלבד הסבורים כי האמריקנים יהיו עכשיו יותר ותרנים כלפי ישראל כדי לפצותה על ההסכם. באשר לעמדת ממשלת ישראל במסגרת המשא ומתן עם הפלסטינים בעקבות חתימת ההסכם עם איראן, הדעה השכיחה בציבור היהודי (39%) היא כי לחתימה לא תהיה על כך כל השפעה (26% סבורים כי עמדת ישראל תהפוך יותר קשוחה ו-22% שהיא תהפוך יותר פשרנית). בציבור הערבי העמדה השכיחה (40%) היא כי עמדת הפלסטינים תהיה יותר פשרנית בעקבות ההסכם עם איראן (רבע מעריכים כי המדיניות שלהם תתקשח ו 22.5% שהיא לא תשתנה) באשר לשינוי אפשרי במדיניות האמריקנית בעקבות ההסכם, הרי שאין כאן עמדה ברורה. למעשה, יש שוויון בשיעור הסבורים כי היא תהפוך ותרנית יותר כלפי ישראל לשיעור הסבורים שהיא לא תשתנה (כ- 31% בשני המקרים, כאשר 27% מעריכים כי ארה"ב ינקטו כעת עמדה תובענית יותר כלפי ישראל). הוא הדין בהערכת הציבור ערבי את השינוי האפשרי במדיניות ישראל בעקבות ההסכם עם איראן בהקשר של המשא ומתן עם הפלסטינים: הדעה השכיחה (33%) היא כי לא יחול כאן שינוי, ואילו השאר נחלקים פחות או יותר שווה בשווה בין מי שמערכים כי ישראל תקשיח את עמדתה לבין מי שחושבים שהיא תתרכך.

היחסים עם ארה"ב – כשני שלישים (63%) מן הציבור היהודי אינם מסכימים עם אמירתו של שר החוץ אביגדור ליברמן כי ארה"ב מפגינה יחס קריר כלפי ישראל בשל עודף הדרישות שלנו ממנה. במילים אחרות, רוב זה אינו מטיל את האחריות על ישראל ואינו סבור כי הסיבה לקרירות האמריקנית הוא עודף הדרישות הישראליות המופנות כלפי ארה"ב בשנים האחרונות. על רקע זה אפשר אולי להבין את העובדה שהציבור היהודי חצוי כיום בתוכו בשאלה האם ישראל צריכה או לא צריכה לחפש לה גם בעלי ברית אחרים בזירה הבינלאומית ולהקטין את מידת התלות שלה בארה"ב כעצת שר החוץ ליברמן: 49% חושבים שצריך לחפש בעלי ברית אחרים ו 45% שלא צריך. ואף על פי כן, רוב גדול (72%) עדיין תומך בדעה כי ארה"ב היא בכל זאת בעלת הברית הנאמנה ביותר של ישראל, כפי שנחשבה מאז 1967 (בשמאל סבורים כך יותר מאשר במרכז או בימין. בהתאמה – 90%, 84%, 62.5). רוב ברור (70%) בציבור היהודי הם בדעה שגם אם ישראל תחפש, הסיכויים שתמצא בזירה הבינלאומית בעלי ברית נאמנים אחרים הם די נמוכים או נמוכים מאוד. רוב גדול עוד יותר (79%) סבור שקיומה של ישראל תלוי כיום במידה זו או אחרת בסיוע הצבאי, הפוליטי, והכלכלי שהיא מקבלת מארה"ב. בשאלת התלות, פילחנו את תשובות הציבור היהודי לפי המיקום העצמי על רצף ימין-שמאל מדיני-בטחוני ומצאנו כי אמנם בכל המחנות הרוב סבור כי התלות היא די או מאוד רבה, הרי שבימין שיעור הסבורים כך הוא הנמוך ביותר: 78% לעומת 84% במרכז 88.5% בשמאל. באשר לעמדות הציבור הערבי בנוגע ליחסי ישראל-ארה"ב, הרי שכאן הרוב (53%) מסכימים דווקא עם דבריו של ליברמן כי ישראל מכבידה מדי על ארה"ב בדרישות רבות ולכן אנו עדים להתרחקות אמריקנית מישראל. עם זאת, כשיעור הזה כמעט (52%) סבורים שישראל אינה צריכה לחפש לה בעלי ברית נאמנים אחרים על פני ארה"ב, וכשני שלישים (63%) מעריכים כי גם אם תחפש – לא תמצא. שוב כשני שלישים (64%) עדיין מעריכים את ארה"ב כבעלת הברית הנאמנה העיקרית של ישראל ו 86% (!) סבורים כי ישראל לגמרי או די תלויה בסיוע האמריקני.

מפלגת העבודה לממשלה? בציבור היהודי יש חילוקי דעות בשאלת סיכויי הצטרפותה של מפלגת העבודה לממשלה בעקבות בחירתו של יצחק (בוז'י) הרצוג לראשות המפלגה: 40% מעריכים כי לא תהיה הצטרפות כזו, 33% מעריכים שהעבודה כן תצטרף לממשלה, וכרבע אינם יודעים. אולם בתשובות לשאלה האם רצוי או לא רצוי שמפלגת העבודה תצטרף לממשלה, מתקבל דפוס שונה: 45% בדעה שהיא צריכה להצטרף ו 34% שאינה צריכה (השאר אינם יודעים). הצלבה בין שאלה זו לבין מיקום עצמי של המרואיינים על הרצף ימין-שמאל מראה כי בימין ובמרכז, הדעה השכיחה היא בעד הצטרפות, שעה שבשמאל שיעור המתנגדים להצטרפות (48%) עולה במעט על שיעור התומכים (42%). גם בציבור הערבי השיעור הגבוה יותר (44%) סבורים כי העבודה לא תצטרף בעתיד הנראה לעין לממשלת נתניהו (30% מעריכים שהיא כן תצטרף). 41% כאן חושבים שרצוי שהיא תצטרף לעומת 45.5% שאינם רוצים בהצטרפותה.
מדד המשא ומתן: מדגם כללי - 47.8 (מדגם יהודים: 43.3)
תרשים החודש:
1. האם לדעתך ישראל צריכה למצוא לה בעלי ברית נאמנים אחרים, ולהקטין את מידת התלות שלה בארה"ב בזירה הבינלאומית?
האם לדעתך ישראל צריכה למצוא לה בעלי ברית נאמנים אחרים, ולהקטין את מידת התלות שלה בארה"ב בזירה הבינלאומית?
2. מה לדעתך הסיכויים שאם ישראל תחפש, היא אכן תמצא לה בזירה הבינלאומית בעלי ברית נאמנים אחרים?
מה לדעתך הסיכויים שאם ישראל תחפש, היא אכן תמצא לה בזירה הבינלאומית בעלי ברית נאמנים אחרים?

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 26-28 בנובמבר 2013, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.5%± ברמת בטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות