ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
אוקטובר




מדד השלום לחודש
אוקטובר
 שנת 
2013
תאריכי סקר: 28/10/2013 - 29/10/2013    |    תאריך פרסום: 10/10/2013

ניווט מהיר בדף

טור המדד

על רקע הדיונים הסוערים שהתנהלו לאחרונה בכנסת ובתקשורת בנושא תקציב הביטחון, בחנו כנושא ראשון בסקר החודש מספר הבטים של תפיסות הציבור את שאלת הביטחון וצה"ל.

יש סיכון צבאי-ביטחוני, אך לדעת הרוב אינו מאוד גבוה: כחמישית בלבד (19.5%) בציבור היהודי סבורים כי רמת הסיכון הצבאי-ביטחוני על ישראל כיום היא גבוהה מאוד. 47% נוספים סבורים כי רמת הסיכון הזה היא די גבוהה, ואילו 31% מעריכים את רמת הסיכון הצבאי-ביטחוני כדי או מאוד נמוכה. בסך הכל אפוא, חרף האזהרות החמורות של הדרג הצבאי הבכיר ביותר בימים האחרונים בדבר הסכנות הניצבות בפתח, רק כשני שלישים (66.5%) בציבור היהודי מעריכים כיום כי רמת הסיכון הצבאית-בטחונית על ישראל היא משמעותית. בציבור הערבי התמונה הפוכה, אם כי גם כאן יש כאלה המעריכים את הסיכון גבוה: 53% מעריכים את רמת הסיכון כדי או מאוד נמוכה ואילו 38% מעריכים אותה כדי או מאוד גבוהה.

האתגרים החברתיים-כלכליים חשובים יותר מהביטחוניים-צבאיים: בשלוש השנים האחרונות הצבענו לא פעם על שינוי בסדר העדיפויות הלאומי ברמת הציבור, המתבטא בעיקר בחיזוק הדגש החברתי-כלכלי. נתוני החודש מאששים אבחנה זו. מצאנו ששיעור היהודים התופסים את האתגרים החברתיים-כלכליים כחשובים יותר לעתידה של ישראל (58%) גבוה כיום פי שתיים מאשר שיעור הסבורים כי האתגרים הביטחוניים-צבאיים הם החשובים יותר (28%). 12% סבורים כי שני סוגי האתגרים חשובים לעתידה של ישראל באותה מידה. פילוח של התשובות לשאלה זו לפי המיקום של המרואיינים על הרצף שמאל-ימין במישור המדיני-ביטחוני מעלה כי כצפוי, מבין מי שממקמים עצמם בשמאל שיעור המיחסים חשיבות רבה יותר לאתגרים החברתיים כלכליים עולה באופן ניכר על החשיבות המיוחסת להם על ידי מי שמיקמו עצמם בימין – 62% לעומת 49%. עם זאת, יש לשים לב כי אפילו בימין שיעור המייחסים חשיבות רבה יותר לאתגרים החברתיים כלכליים עולה על שיעור המייחסים חשיבות רבה יותר לאתגרים הצבאיים-ביטחוניים – 49% לעומת 36%. בציבור הערבי 52% סבורים כי האתגרים החברתיים-כלכליים חשובים יותר לעתידה של ישראל מאשר האתגר הצבאיים-בטחוניים ואילו 23% מיחסים יותר חשיבות לאתגרים מן הסוג אחרון. 19% מייחסים אותה חשיבות לשני סוגי האתגרים.

יש אמון בצה"ל: ייתכן כי ניתן ליחס את ההערכה הנמוכה יחסית של הסיכון הצבאי-ביטחוני לתמימות הדעים המלאה כמעט בציבור היהודי בדבר כושרו של צה"ל להתמודד עם הסכנות בתחום זה - כ 90%(!) בטוחים או די בטוחים שצה"ל, כפי שהוא היום, מסוגל להתמודד עם האיומים הביטחוניים העומדים בפני ישראל. זאת ועוד, מצאנו קשר ברור בין הערכת הסיכון הצבאי-ביטחוני לבין החשיבות המיוחסת לאתגרים הבטחוניים בהשוואה לאתגרים החברתיים-כלכליים; ככל שהערכת הסיכון גבוהה יותר, כך, כצפוי, גבוהה יותר גם החשיבות המיוחסת לאתגרים הצבאיים-ביטחוניים בהשוואה לאלה הכלכליים-חברתיים, אם כי גם בקרב החוששים יותר במישור הצבאי-בטחוני, רבים מיחסים חשיבות גם לתחום החברתי-כלכלי: למשל, בקרב המעריכים את הסיכון הצבאי-ביטחוני כ"גבוה מאוד", שיעור זהה (42%) מייחסים אותה מידת חשיבות עתידית לאתגרים הצבאיים-ביטחוניים ולאתגרים החברתיים-כלכליים. לעומת זאת בקרב הסבורים שהסיכון הביטחוני נמוך מאוד, כשלושה רבעים (74%) רואים את האתגרים החברתיים-כלכליים כחשוב יותר לעתידה של ישראל מאלה הצבאיים-ביטחוניים. כך או כך, נראה שהחלטת הממשלה להגדיל באופן משמעותי את תקציב הביטחון, אינה עומדת בהלימה לסדר העדיפויות העכשווי ולהערכת הסיכונים של הציבור הרחב. מעניין לציין כי גם בציבור הערבי יש רוב ברור (74%) הסבור כי צה"ל כשיר להתמודד עם האתגרים הצבאיים העומדים בפניו כיום.

צה"ל עדיין "צבא העם": רוב גדול בציבור היהודי (70%) סבור כי הגדרתו של צה"ל כ"צבא העם" תקפה גם היום. רוב גדול אף יותר (76%) תומך בהמשך שירות החובה בצה"ל, בהשוואה למיעוט (21%) המעדיף ששירות החובה יבוטל ושצה"ל יהפוך להיות צבא של אנשי מקצוע המעוניינים בשירות הצבאי כקריירה.

מערכת השיבוץ הצה"לית (די) שוויונית והוגנת: בקרב המשיבים (יהודים) לשאלה "עד כמה מערכת השיבוץ של המתגייסים לצה"ל היא שוויונית והוגנת"?, היה אמנם רוב לא גדול (52%) של המשיבים בחיוב, אבל מיעוט לא מבוטל (34%) מחזיקים בדעה שהמערכת אינה כזו. פילוח של התשובות מראה כי שיעור הסבורים שמערכת השיבוץ לתפקידם בצה"ל היא שוויונית והוגנת, גבוה יותר בקרב מי ששירתו בצבא (55%) בהשוואה למי שלא שירתו (47%), שאולי אינם בקיאים בנושא (ואכן שיעור גבוה מהלא משרתים, כ- 22%, לא השיבו לשאלה זו). ואולם, העובדה כי רק מעט מעל למחצית ממי ששירתו סבורים כי מערכת השיבוצים שוויונית והוגנת צריכה להיות חומר למחשבה. לא פחות משמעותי הוא הממצא כי שיעור הסבורים כי מערכת השיבוץ הצה"לית היא שוויונית והוגנת נמוכה במידה משמעותית בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (18-34) בהשוואה לשתי קבוצות הגיל המבוגרות יותר – בהתאמה: 45% לעומת 56% ו 56.5%.

בעד שירות אזרחי: למרות התמיכה בשירות חובה, רוב בציבור היהודי (57%) תומך במתן אפשרות לאזרחי ישראל בגיל 18 להחליף את השירות הצבאי בשירות אזרחי באורך מלא, כגון מתן שירותים לקהילה, עבודה בבתי חולים, וסיוע לאוכלוסיות חלשות. 39% המתנגדים לרעיון זה. רוב גדול עוד יותר (66.5%) אף תומך במתן מלוא הזכויות למי ששירת שירות אזרחי מלא, כפי שהן ניתנות למי ששירת בצה"ל. בציבור הערבי 69% תומכים בכינון שירות אזרחי לפי מתכונת זו (אם כי יש לציין כי השאלה לא התייחסה להחלתו של שירות אזרחי חובה על כלל האוכלוסייה). 73% תומכים עקרונית (שוב, בלי התייחסות לתחולת השירות) במתן מלוא הזכויות למי ששירת זירות אזרחי מלא, כפי שהם ניתנות למי ששירת בצה"ל.
מנושאי ביטחון וצה"ל עברנו לבדוק את הנושא שהסעיר בשבוע החולף את המערכת הבינלאומית – הציתות של המודיעין האמריקני למנהיגי מדינות ידידותיות ואזרחיהן.
מה חשוב יותר: איסוף מודיעין או פגיעה באימון של מדינות ידידותיות? שאלנו: "מה חשוב יותר – איסוף מידע מודיעיני ממדינות ידידותיות או פגיעה באמון שלהן בארה"ב"? התשובות מלמדות כי הציבור היהודי חצוי בין הסבורים שאיסוף מודיעיני חשוב יותר (46%) לבין הסבורים ששמירת האימון חשובה יותר (44%). במקביל, יש בציבור היהודי תמימות דעים מלאה כמעט (90%) שככל הנראה שירותי המודיעין האמריקניים מאזינים גם לשיחות של מנהיגי ישראל ואזרחיה. את ההסבר לתמיכה הרבה, יחסית, בחשיבות של ההאזנה המודיעינית, גם אם מדובר במדינות ידידותיות, ניתן אולי להבין לאור העובדה ש- 73% בציבור היהודי מאמינים שגם שירותי המודיעין של ישראל מאזינים לראשי מדינות ידידותיות ולאזרחיהן, ולאור הממצא כי 65% מעידים על עצמם שהיו תומכים בהאזנה כזאת אם היה נודע שישראל אכן נוהגת כך. בציבור הערבי רוב ברור (72%) מייחסים יותר חשיבות לשמירת האימון של מדינות ידידותיות מאשר לאיסוף מודיעין. גם כאן יש רוב (אם כי קטן יותר מאשר הציבור היהודי – 62%) המעריך שמן הסתם האמריקנים מאזינים גם למנהיגי ישראל ולאזרחיה.

מדד המשא ומתן: 46.5 (מדגם יהודים – 42.5).

תרשים החודש: כשאתה חושב על כל האתגרים הבטחוניים-צבאיים שעומדים בפני מדינת ישראל כיום לעומת האתגרים החברתיים-כלכליים העומדים לפניה, איזה משני סוגי האתגרים נראה לך כיום יותר מאיים על עתידה של ישראל?

תרשים החודש: כשאתה חושב על כל האתגרים הבטחוניים-צבאיים שעומדים בפני מדינת ישראל כיום לעומת האתגרים החברתיים-כלכליים העומדים לפניה, איזה משני סוגי האתגרים נראה לך כיום יותר מאיים על עתידה של ישראל?


מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 28-29 באוקטובר, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.5%± ברמת בטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי.



קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות