ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
מאי




מדד השלום לחודש
מאי
 שנת 
2013
תאריכי סקר: 27/05/2013 - 30/05/2013    |    תאריך פרסום: 09/06/2013

ניווט מהיר בדף

טור המדד

מה עדיף מבחינת ישראל – נצחון אסד או המורדים? בציבור היהודי אין עמדה ברורה בשאלה האם מבחינת האינטרסים של ישראל רצוי יותר שמלחמת האזרחים בסוריה תסתיים בניצחון המורדים או בהישרדות משטרו של אסד. כשליש (32%) סבורים כי עדיף שמשטרו של אסד ישרוד, כרבע (24%) מעריכים כי יהיה טוב יותר מבחינת ישראל אם המורדים יתפסו את השלטון, 17% בדעה ששתי האפשרויות גרועות במידה שווה, ושיעור גבוה במיוחד בסקרים שלנו (27%) אינם יודעים מה עדיף. בין המרואיינים הערבים התשובה השכיחה היתה "לא יודע" – 44%. כשליש מהם (32%) העריכו שמבחינת ישראל (וזו אינה חייבת להיות גם העדפתם האישית) עדיף שהמורדים יובסו על ידי אסד, אילו 14% סבורים שעדיף לישראל שאסד יופל. כ-10% מעריכים כי שתי האפשרויות גרועות במידה דומה.

ומה על ישראל לעשות (או לא)? הציבור היהודי תמים דעים כמעט לחלוטין (86%) כי מוטב שישראל לא תסייע לאף אחד מהצדדים. בין המרואיינים הערבים לא היתה תמימות דעים כזו - שליש חשבו שעליה לסייע לצד זה או לצד האחר, שליש חשבו שאינה צריכה לסייע לאיש, והשליש האחרון לא היו בעלי דעה ברורה בעניין.

הפצצת שיירת הנשק - בציבור היהודי קיימת הסכמה רחבה גם בשאלה האם ישראל נהגה נכון או לא נכון כאשר הפציצה לאחרונה את שיירת נשק מסוריה שנועדה לחיזבאללה בלבנון: למעלה משלשה רבעים (77%) הם בדעה שנהגה נכון, שעה ש- 12% בלבד חושבים שהיא לא נהגה נכון לנוכח האפשרות שבעקבות ההפצצה אסד יצטרך להגיב כדי להוכיח שהוא עדיין השליט בסוריה. בין המרואיינים הערבים התפלגות התשובות שונה לגמרי – 40% חושבים שהיה זה צעד נכון מבחינת ישראל, 20% שהיה זה צעד לא נכון. שוב, שיעור גבוה במיוחד (40%) בחרו באפשרות של לא יודע/אין עמדה.

אי השקט בעולם הערבי - אשר להשלכות של אי השקט בעולם הערבי בכללו, רוב לא גדול (52%) בקרב היהודים סבור כי השלטונות במדינות ערב עסוקים בבעיותיהן הפנימיות ולכן לא יפנו נגד ישראל בעתיד הנראה לעין. עם זאת, מיעוט לא מבוטל (38%) מעריך כי אי השקט מסוכן לישראל, שכן ייתכן שהשלטונות הערביים ינסו להסיח את הדעת מהבעיות הפנימיות על ידי פנייה נגד ישראל. בקרב המרואיינים הערבים התמונה הכללית דומה – 46% מעריכים כי בגין אי השקט הפנימי ההנהגות בעולם הערבי לא יפנו נגד ישראל, 26% כי הם עלולים להסיט את האש אל ישראל, ואילו 28% לא ידעו.

מהנעשה בעולם הערבי עברנו לנושא פנימי - מעמד הבדואים בנגב:

מידת הנאמנות למדינה - על רקע השיח הער המתנהל לאחרונה סביב היחסים הקשים בין רשויות המדינה לבין הבדואים בנגב, בדקנו מה חושב הציבור בשאלה זו. הממצאים מורים על תפיסה לא חיובית של הציבור היהודי את הציבור הבדואי. כך, רק כשליש סבורים שכל הבדואים או מרביתם הם אזרחים נאמנים של מדינת ישראל, שעה שהרוב (54%) מתחלק בין מי שסבורים כי רק מחציתם נאמנים (29%) לאלה המאמינים כי רוב או כל הבדואים אינם נאמנים למדינה (25%). תשובות המרואיינים הערבים היו דומות, אבל יש מקום להניח כי מלכתחילה יחסם לשאלת הנאמנות למדינה שונה מאוד: כשליש (31%) אמרו שכל או רוב הבדואים נאמנים למדינה, 17% שרובם או כולם אינם נאמנים, וכ 13% מעריכים שכמחצית מהקבוצה הבדואית נאמנה למדינה. השאר (כ- 37%) בחרו בתשובה לא יודע או סירבו להשיב.

שמירת החוק של הבדואים בנגב - דעה שלילית אף יותר קיימת בציבור היהודי בשאלת יחסם לחוק של הבדואים. כך, רק כ-19% מהציבור היהודי סבורים שכל הבדואים או מרביתם שומרי חוק, שעה שהרוב - שני שלישים - מתחלקים שווה בשווה בין מי שסבורים שכמחציתם בלבד הם שומרי חוק ומי שמאמינים כי מרביתם או כולם אינם שומרי חוק. בין המרואיינים הערבים כרבע (27%) מעריכים כי כל או רוב הבדואים שומרי חוק, ושיעור דומה (25%) שרובם או כולם אינם שומרי חוק. 10% מעריכים כי כמחצית מהקבוצה הבדואית שומרת חוק ואילו 38% שוב בחרו בבררה "לא יודע".

(אי) הוגנות המדינה כלפי הבדואים - לצד הנטייה של היהודים לתפיסה סטריאוטיפית שלילית של הבדואים, נראה שהציבור היהודי חלוק בדעותיו כמעט שווה בשווה בשאלה האם מדינת ישראל מתייחסת אליהם בצורה הוגנת מבחינת מתן שירותים, כגון בריאות, חינוך ורווחה: 46% סבורים שההתייחסות אליהם הוגנת לעומת 43% המחזיקים בדעה כי היא אינה הוגנת. הבדלי דעות ברורים יותר מתגלים בנושא הקצאת קרקעות עבור הבדואים. בעניין זה, שיעור היהודים שסבורים כי יחסה של המדינה כלפי הבדואים בעניין זה הוא הוגן (45.5%) עולה בבירור על שיעור המאמינים שיחסה אינו הוגן (33%). התמונה בקרב המרואיינים הערבים היא כצפוי שונה: הדעה השכיחה (46%) היא כי המדינה אינה מתייחסת לבדואים בצורה הוגנת כשמדובר במתן שירותים (24% סבורים שהמדינה הוגנת ו- 29% לא ידעו). בשאלת הקצאת הקרקעות הכואבת התפלגות התשובות של המרואיינים הערבים היתה יותר חד משמעית: 50% אמרו שהמדינה אינה הוגנת כלפי הבדואים בנגב, רק 17% אמרו שהיא הוגנת והשאר בחרו בתשובה לא יודע או סירבו לענות.

הסיכויים להתנגשות – לאור כל האמור לעיל, מפתיע למדי הנתון כי ההערכה הרווחת היא כי המדינה והבדואים אינם נמצאים במסלול התנגשות מסוכן. כשליש בלבד מהציבור היהודי (35%) תומכים בטענה כי אם היחסים בין רשויות המדינה לבין הבדואים בנגב לא ישתפרו, הם עלולים בעתיד הקרוב להתקומם ואף לנקוט בדרכים אלימות. לעומת זאת, הרוב (57%) בדעה שהסיכויים לכך די נמוכים או נמוכים מאד והשאר אינם יודעים. גם בקרב המרואיינים הערבים הדעה השכיחה (42%) היא כי לא צפויה התפרצות נגד המדינה של הבדואים בנגב (26% מעריכים כי הסיכויים לכך גבוהים ו- 31.5% בחרו להשיב שאינם יודעים).

כאן עברנו לנושא שונה לחלוטין מהתחום החברתי-כלכלי:

הוגנות הבנקים כלפי לקוחותיהם -
לשאלה האם הבנקים בישראל מתנהגים באופן הוגן כלפי לקוחותיהם בהשוואה לבנקים במדינות אחרות, השיבו 57% מהמרואיינים היהודים בשלילה. פחות משליש (31.5%) השיבו שהתנהגותם די הוגנת (26.5%) או מאוד הוגנת (5% בלבד!). כאשר מדובר בסניף הבנק האישי, הציבור מתחלק שווה בשווה (48%) בין מי שאינם סומכים שהוא ידאג לאינטרסים של לקוחותיו לבין מי שכן סומכים מבחינה זו על סניף הבנק שלהם. עמדות המרואיינים הערבים כלפי הבנקים התבררו כיותר חיוביות מאלה של הציבור היהודי: 43% העריכו כי התנהגות הבנקים בישראל ללקוחותיהם היא הוגנת בהשוואה לבנקים במדינות אחרות, ואילו 38% העריכו אותה לא הוגנת במידה כזו או אחרת. באשר לסניף האישי – 48.5% מהמרואיינים הערבים אמרו שהם סומכים עליו שידאג לאינטרסים שללקוחותיו לעומת 40% שאינם סומכים עליו שידאג לאינטרסים אלה.

ופיקוח המדינה על הבנקים? על רקע חוסר שביעות הרצון הרווחת של הציבור היהודי מהתנהגות הבנקים, ניתן להבין מדוע הרוב (57%) סבור שהפיקוח של המדינה על השירותים שנותנים הבנקים ועל העלויות של שירותים אלה ללקוחות חלש מדי. כ 19% בלבד הם בדעה שהפיקוח מתאים ואילו 14% חושבים שהוא הדוק מדי. בקרב המרואיינים הערבים הדעה השכיחה יותר (34.5%) היא כי הפיקוח של המדינה על הבנקים מתאים, 31% סבורים שהוא חלש מדי ו 24% שהוא הדוק מדי.

ובאשר לנמלי הים - הערכה חיובית יותר של התנהגות המדינה מתגלה בקרב הציבור היהודי ביחס לכוונה להגביר את התחרות בין הנמלים כדי ליעל ולהוזיל את המחירים: שני שלישים מצדדים במדיניות זו שעה שכחמישית בלבד תומכים בטענה שהמטרה האמיתית של הממשלה היא להחליש את הוועדים ובכך לפגוע בזכות הבסיסית של העובדים להתארגן ולהגן על האינטרסים שלהם. כללית, אפוא, כפי שמצאנו בעבר למשל לגבי מדיניות "השמיים הפתוחים" ובעניין אי.די.בי, הממצאים בנושא הבנקים והנמלים מלמדים גם הם שהציבור היהודי מתנגד לריכוז של כוח הנראה בעיניו רב מדי, בין אם מדובר בחברות גדולות, בבעלי הון או בוועדי עובדים. בקרב המרואיינים הערבים התמיכה בעמדת ההסתדרות והוועדים (36%) עולה במידה קטנה על התמיכה בעמדת הממשלה (32%), השאר אינם תומכים בשום עמדה או שאינם יודעים.

תרשים החודש: מבחינת האינטרסים של ישראל, האם טוב יותר שמשטרו של אסד ייפול והמורדים יתפסו את השלטון או שמשטרו של אסד ישרוד ויביס את המורדים? (% ציבור יהודי)

תרשים החודש: מבחינת האינטרסים של ישראל, האם טוב יותר שמשטרו של אסד ייפול והמורדים יתפסו את השלטון או שמשטרו של אסד ישרוד ויביס את המורדים? (% ציבור יהודי)

מדדי המשא ומתן: כלל הציבור - 46.6; מדגם יהודי: 44.2.


מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על יד מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 27-30 במאי 2013 בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית ערבית ורוסית. טעות הדגימה המירבית 4.5%± ברמת בטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי.


קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות