ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
ינואר




מדד השלום לחודש
ינואר
 שנת 
2013
תאריכי סקר: 03/02/2013 - 04/02/2013    |    תאריך פרסום: 13/02/2013

ניווט מהיר בדף

טור המדד

מרוצים למדי מהתוצאות הכלליות של הבחירות. רוב הציבור היהודי (57%) מרוצה מתוצאות הבחירות האחרונות, (שיעור ה"מרוצים מאוד" מכלל זה הוא 6.2%). פילוח התשובות לשאלה על שביעות הרצון מתוצאות הבחירות על פי הצבעה מפלגתית (לגבי מפלגות שעברו את אחוז החסימה) מראה כי שיעור המרוצים הגבוה ביותר מצוי בקרב בוחרי "יש עתיד" (74%) ו"הבית היהודי" (72%), היינו שתי המפלגות החדשות ששיעור המצביעים עבורן היה גבוה מהצפוי על פי מרבית התחזיות. אחריהן ניצבות לפי סדר יורד של שביעות הרצון: התנועה והליכוד ביתנו (61%), מר"צ (48%), עבודה (46%), יהדות התורה (44%), ש"ס (36%) וקדימה (0%). בקרב המצביעים הערבים התמונה שונה – כאן הרוב (54%) מן המשיבים אמרו כי הם אינם מרוצים מתוצאות הבחירות.

שלמים עם ההצבעה האישית. בתשובה לשאלה אם "כיום, לאחר שידועות כבר תוצאות הבחירות, היית מצביע עבור אותה מפלגה שהצבעת?" 83% בציבור היהודי ענו שהם בטוחים או שהם חושבים שכן (השיעור המקביל בציבור הערבי היה 75%). פילוח לפי הצבעה (ציבור יהודי) מראה כי השיעור הנמוך ביותר שהיו מצביעים עבור אותה מפלגה מצוי בקרב מצביעי "התנועה" – 64% בלבד.

שאלנו גם: "האם בבחירות האחרונות היתה מפלגה שהעדפת ביותר, אך לא הצבעת עבורה כי הערכת שהיא לא תעבור את אחוז החסימה והקול שלך יתבזבז?" רוב חד משמעי (84%) מהמשיבים היהודים אמרו אמנם כי לא הייתה מפלגה כזו, אך עדיין נותר אחוז לא מבוטל של מצביעים שייתכן שאם היו מצביעים עבור המפלגה שאותה הם מעדיפים באמת, היא הייתה מצליחה לעבור את אחוז החסימה. בעניין זה התמונה בציבור הערבי דומה מאוד – 80% ענו שלא הייתה מפלגה כזו.

רעיונות יותר ממנהיגים. בניגוד לעמדות הפרשנים בתקשורת, רוב ניכר בציבור היהודי טוען כי החלטתו עבור איזו מפלגה להצביע הושפעה יותר מהרעיונות של המפלגה (54%) מאשר מהמנהיג העומד בראשה (כ 24%). בקרב מצביעי מר"צ נמצא השיעור הגבוה ביותר שהצביעו לדבריהם על פי רעיונות (90.5%) והשיעור הנמוך ביותר בקרב מצביעי הליכוד ביתנו (29.5%). ההתפלגות בקרב המרואיינים הערבים הייתה דומה מאוד – 53% טענו שהצביעו יותר על בסיס רעיונות ו17% - על בסיס המנהיגים.

מצביעים על נושאי פנים. בחינה של התשובות שנתנו המרואיינים היהודים באשר לשיקולי ההצבעה שלהם מראה כי חשובים כיום יותר נושאי פנים: דת, חברה וכלכלה (51%) מאשר נושאי חוץ וביטחון (22.8%). גם כאן התמונה בציבור הערבי דומה – 46% הצביעו בעיקר על נושאי פנים לעומת 29% בעיקר על נושאי חוץ וביטחון.

פילוח לפי הצבעה (ציבור יהודי) מראה כי את החשיבות הרבה ביותר לנושאי חוץ וביטחון ייחסו מצביעי הליכוד ביתנו (54%) והתנועה (43%), בעוד שאת החשיבות הרבה ביותר לנושאי פנים ייחסו מצביעי "יש עתיד" (80%) והעבודה (65%).

תפקוד הממשלה היוצאת. 65% מהמרואיינים היהודים העריכו את תפקודה בנושא של צמצום הפערים החברתיים כ"רע מאד" או "די רע". ציון גרוע כמעט זהה התקבל ביחס לקידום השוויון בנטל בין חרדים וחילונים (64%). ציון טוב יותר התקבל בנוגע ל "שמירת היציבות הכלכלית", כאן העריכו את תפקוד הממשלה היוצא כרע 37%, כבינוני 26%, וכטוב - 35%. אשר למישור המדיני והביטחוני, הממשלה זוכה בהערכות יותר חיוביות על תפקודה בקידום הביטחון של ישראל (20% רע, 34% בינוני ו 42% טוב), שעה שבקידום השלום עם הפלסטינים ההערכות הן יותר שליליות (54% רע, 23% בינוני, ו 19% טוב).

בעיני המרואיינים הערבים הממשלה היוצאת נכשלה בארבעה תחומים: 51% בתחום קידום השלום, 58% בתחום שמירת היציבות הכלכלית, 62% בנושא צמצום הפערים ו 57% בנושא קידום השוויון בנטל. בתחום קידום הביטחון אמנם השיעור הגבוה ביותר (38%) גם כן נתנו לממשלה היוצאת ציון שלילי, ובכל זאת אין להתעלם מכך שגם בקרב הערבים ציון זה הוא נמוך משאר הציונים השליליים שמנינו כאן.

את ההערכות של תפקוד הממשלה בחמשת הנושאים בקרב המרואיינים היהודים בפילוח על פי ההצבעה המפלגתית ניתן לסכם כלהלן: בנושא צמצום הפערים החברתיים, שיעור ההערכות השליליות על הישגי הממשלה עולה על שיעור ההערכות החיוביות בקרב מצביעי כל המפלגות, כולל הליכוד-ביתנו. בנושא קידום השוויון בנטל בין חילונים וחרדים, שיעור ההערכות השליליות עולה על שיעור ההערכות החיוביות בכל המפלגות (כולל יהדות התורה), להוציא את מצביעי ש"ס. גם בנושא קידום השלום הממשלה לא זכתה בציונים טובים בקרב מצביעי אף מפלגה מצד רוב של מצביעיה, אולם במקרה זה יש הבדלים ניכרים בין מצביעי הימין והמפלגות החרדיות מזה, לבין מצביעי השמאל והמרכז, מזה. כך, בקרב מצביעי הליכוד, הבית היהודי, עוצמה לישראל, ש"ס, ויהדות התורה יש חלוקה שווה פחות או יותר, בין אלו שהעריכו את תפקוד הממשלה בנושא זה כרע, בינוני, או טוב, שעה שבין מצביעי מר"צ, העבודה, התנועה, יש עתיד, וקדימה הרוב המכריע נותנים לממשלה ציון רע.

תמונה מעורבת יותר מתקבלת ביחס לקידום הביטחון של ישראל, כאשר מצביעי מפלגות הימין והדתיות נוטים לראות את תפקוד הממשלה באופן חיובי, שעה שמצביעי המרכז, כולל העבודה, נוטים להעריך אותו כבינוני. למעשה, מר"צ היא המפלגה הציונית היחידה שרוב מצביעיה (55%) מעריכים את תפקוד הממשלה גם בנושא זה באופן שלילי. לבסוף, בנושא היציבות הכלכלית, קיימים אמנם הבדלים ניכרים על פי ההצבעה המפלגתית, אך להבדלים אלה אין קשר שיטתי עם החלוקה בין ימין מרכז, ושמאל, או בין חילונים, דתיים וחרדים. ממצאים אלה, כמו גם הממצאים בנושא של צמצום הפערים, עשויים להעיד כי החתך המקובל של ימין-שמאל ודתי-חילוני אינו רלבנטי ביותר כאשר מדובר במדיניות כלכלית וחברתית.

קווי היסוד של הממשלה הבאה. רוב ברור של 67% מכלל המרואיינים היהודים (79% מכלל המרואיינים הערבים) סבור כי הכרחי לכלול את חידוש השיחות עם הפלסטינים. פילוח לפי הצבעה (ציבור יהודי) מראה כי את החשיבות הרבה ביותר לכלילת חידוש השיחות בקוי היסוד מייחסים מצביעי מר"צ (76%) ועבודה (54%). שיעור נמוך במידה ניכרת (41%) בציבור היהודי סבורים כי הכרחי שהממשלה הבאה תכלול בקווי היסוד שלה שוויון בנטל הגיוס לצבא הן כלפי החרדים והן כלפי האזרחים הערבים. 31% סבורים כך לגבי החרדים בלבד, 2% לגבי הערבים בלבד ואילו 23% סבורים שהנושא אינו חיוני לא לגבי החרדים ולא לגבי הערבים.

בהקשר זה מעניין לציין כי בעוד ש44% בקרב היהודים אמרו שחשוב להם יותר כי החרדים ישתלבו בשוק העבודה, רק 31% מהמרואיינים אמרו כי חשוב להם יותר שהם ישרתו בצבא.

בקרב הנשאלים הערבים השיעור הגבוה ביותר (40%) אמרו שאין זה חיוני לכלול בקוי היסוד את עניין השוויון בנטל בהקשר לגיוס לצבא לא לגבי חרדים ולא לגבי ערבים.

תרשים החודש: % המרוצים מתוצאות הבחירות האחרונות (לפי הצבעה מפלגתית)

תרשים החודש: % המרוצים מתוצאות הבחירות האחרונות (לפי הצבעה מפלגתית)


מדד המשא ומתן - 51.1 (מדגם יהודים – 48.3).



מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר בוצע בטלפון בתאריכים 3-4 בפברואר 2013 על ידי מכון "דחף". השתתפו בו החודש 606 מרואיינים, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות המדידה למדגם בגודל זה היא 4.5%. עיבודים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי.



Share |


נסיון
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות