ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
יוני




מדד השלום לחודש
יוני
 שנת 
2012
תאריכי סקר: 03/07/2012 - 05/07/2012

ניווט מהיר בדף

תקציר הממצאים


מי מהחרדים צריך להתגייס ומתי? הרוב בציבור היהודי (58%) תומך בפטור משירות למספר מוגבל של תלמידי ישיבה "גדולים בתורה", אך מתנגד לדחיית השירות של כל האחרים ותומך בגיוסם בגיל 18. רק מיעוט קטן (18%) תומך בהשארת המצב הנוכחי על כנו. מיעוט דומה (19%) תומך בהמלצות של ועדת פלסנר הקובעות שמעט צעירים "גדולים בתורה" יישארו ללמוד בישיבות, וכל השאר יתגייסו לצה"ל בגיל 23-22.

ומבין הערבים? כאן הציבור היהודי חצוי: 45.5% סבורים שיש להשאיר את המצב הנוכחי, שהערבים פטורים, אבל יכולים להתנדב לשירות צבאי או אזרחי, ו 41% סבורים שיש לחייב את כל הצעירים הערבים בגיל 18 בשירות צבאי או אזרחי. רק מיעוט זעיר (כ- 7%)) בדעה שיש לחייב בשרות צבאי את כל הצעירים הערבים. בציבור הערבי יש רוב גדול (72%) התומך בהשארת המצב הקיים על כנו.

איך מותר למחות? שאלנו באיזה צעדים מותר לאזרחים לנקוט אם הם חושבים שהממשלה פוגעת באינטרסים הלאומיים של ישראל או בזכויות האזרחיות והחברתיות שלהם. קיים קונסנסוס רחב ביותר (כ 91% בציבור היהודי ו 70% בציבור הערבי) שמותר למחות במסגרת החוק (למשל, לארגן עצומות או להפגין). כרבע מהיהודים (27%) וכשליש מהערבים (36%) מסכימים שאפשר גם לנקוט מרי אזרחי בלתי אלים שלא במסגרת החוק (למשל, להפגין ללא רישיון או לחסום כבישים). 2% מהמרואיינים היהודים אבל 31% מהמרואיינים הערבים מסכימים בתנאי השאלה גם למרי אזרחי אלים, כגון פגיעה ברכוש. על רקע הנתונים הללו ניתן להבין מדוע רוב מכריע (80%) מהיהודים ומיעוט (40%) מהערבים לא הסכימו עם הדעה כי מחאת הקיץ הקודם הייתה יכולה להשפיע יותר אם המארגנים היו נוקטים גם בשיטות מחאה שמחוץ למסגרת החוק.

את מי שירתה מחאת הקיץ הקודם והמחאה של השנה? הרוב בציבור היהודי (58%) בדעה שהמחאה ב 2011 באה לענות על מצוקות אמיתיות של קבוצות שונות בחברה. לעומת זאת, ביחס למחאת קיץ הנוכחי, רק 42% בדעה זו. בציבור הערבי השיעור הגבוה יותר סבורים שמדובר במחאה אינטרסנטית הן לגבי השנה שעברה והן לגבי השנה הנוכחית.

מה אומרות תוצאות הבחירות לנשיאות במצריים? רוב הציבור היהודי אינו אופטימי. 61% סבורים כי העובדה שהבחירות במצרים עברו בצורה מסודרת אינו בהכרח סימן טוב לדמוקרטיות של המשטר החדש. בציבור הערבי רוב (53.5%) סבורים כי התנהלות הבחירות במצרים דווקא מבשרת טוב מבחינה זו.

ומה על הסכם השלום עם ישראל? בציבור היהודי הרוב (52%) בדעה שההסכם לא יבוטל רשמית, אבל היחסים יתערערו. מיעוט (22%) בלבד סבורים שההסכם יישאר כמו שהוא, 14.5% מעריכים שההסכם יבוטל וייווצר מצב של לא שלום ולא מלחמה, ו 5% מאמינים שמצרים תחזור למעגל המלחמה עם ישראל. בציבור הערבי הרוב (53%) מעריכים שההסכם יישאר בתוקפו.

תרשים החודש: מה יקרה כעת להסכם השלום עם ישראל לאחר שמוחמד מורסי, נבחר לנשיא מצרים?

תרשים החודש: מה יקרה כעת להסכם השלום עם ישראל לאחר שמוחמד מורסי, נבחר לנשיא מצרים?

הממצאים בהרחבה

הויכוח העז בשאלת גיוס החרדים זכה לתשומת לב ציבורית רחבה בעת האחרונה. ואולם, נראה כי אפשר להצביע על רמה ניכרת של הסכמה בציבור לגבי הפתרון המועדף, יהא ריאלי או לא ריאלי מן הבחינה הפוליטית והמעשית: הרוב בציבור היהודי (58%) תומך בפטור משירות למספר מוגבל של תלמידי ישיבה "גדולים בתורה", אך מתנגד לדחיית השירות של כל האחרים ותומך בגיוסם בגיל 18. רק מיעוט קטן (18%) תומך בהשארת המצב הנוכחי על כנו. מיעוט דומה (19%) תומך בהמלצות של ועדת פלסנר הקובעות שמעט צעירים "גדולים בתורה" יישארו ללמוד בישיבות, וכל השאר יתגייסו לצה"ל בגיל 23-22.

פילוח של התשובות לפי מידת דתיות מראה כי כל החרדים כמעט (92%) לעומת 9% בלבד מהחילונים תומכים בהשארת המצב הקיים. באשר לפתרון כי כל החרדים, למעט "הגדולים בתורה" יתגייסו בגיל 18, התמונה ממש הפוכה - רק 2% מהחרדים תומכים בכך לעומת 75% מהחילונים.

נוכח העלות הצפויה של גיוס חרדים כשהם כבר בני 22-23, שאלנו למה יש ליחס משקל רב יותר – להותרתם בישיבות עד גיל זה כדי שיעמיקו את אחיזתם באורח החיים החרדי ויהיו פחות חשופים להשפעות השירות הצבאי או לעובדה שעלות הגיוס של חרדים צעירים בעלי משפחה היא גבוהה מאוד. בכלל הציבור היהודי רק 19% ייחסו חשיבות לעניין הראשון (אבל 60% מן החרדים ייחסו לו את החשיבות הרבה יותר) ואילו 69% בכלל הציבור ייחסו חשיבות רבה יותר לעניין העלות הכלכלית של הגיוס המאוחר (לעומת 20% מהחרדים).

למרות הניסיון שלגורמים מסוימים במערכת הפוליטית לכרוך זה עם זה את עניין גיוס החרדים וגיוס הערבים, הציבור מבחין היטב בין שני הנושאים, ומעוניין בפתרונות שונים להם. בשאלת הגיוס של הצעירים הערבים אזרחי ישראל הציבור היהודי חצוי למעשה: 45.5% סבורים שיש להשאיר את המצב הנוכחי, שהערבים פטורים, אבל יכולים להתנדב לשירות צבאי או אזרחי, ו 41% סבורים שיש לחייב את כל הצעירים הערבים בגיל 18 בשירות צבאי או אזרחי. רק מיעוט זעיר (כ- 7%)) בדעה שיש לחייב בשרות צבאי את כל הצעירים הערבים.

פילוח התשובות לשאלה זו על פי מידת הדתיות של המרואיינים היהודים מעלה הבדלים גדולים מאוד בין הקבוצות. בהשארת המצב הקיים תומכים רק מיעוט בקרב החילונים והמסורתיים הלא דתיים (חילונים – 36%, מסורתיים לא דתיים – 42%), אבל יש לפתרון זה רוב בקרב המסורתיים דתיים (54%), הדתיים (59%), ובעיקר חרדים (69%).

בציבור הערבי יש רוב גדול (72%) התומך בהשארת המצב הקיים על כנו.

מכאן עברנו לנושא המחאה המתחדשת או שאינה מתחדשת ושאלנו באיזה צעדים מותר לאזרחים לנקוט אם הם חושבים שהממשלה פוגעת באינטרסים הלאומיים של ישראל או בזכויות האזרחיות והחברתיות שלהם. קיים קונסנסוס רחב ביותר (כ 91% בציבור היהודי ו 70% בציבור הערבי) שמותר למחות במסגרת החוק (למשל, לארגן עצומות או להפגין). כרבע מהיהודים (27%) וכשליש מהערבים (36%) מסכימים שאפשר גם לנקוט מרי אזרחי בלתי אלים שלא במסגרת החוק (למשל, להפגין ללא רישיון או לחסום כבישים). 2% מהמרואיינים היהודים אבל 31% מהמרואיינים הערבים מסכימים בתנאי השאלה גם למרי אזרחי אלים, כגון פגיעה ברכוש. על רקע הנתונים הללו ניתן להבין מדוע רוב מכריע (80%) מהיהודים ומיעוט (40%) מהערבים לא הסכימו עם הדעה כי מחאת הקיץ הקודם הייתה יכולה להשפיע יותר אם המארגנים היו נוקטים גם בשיטות מחאה שמחוץ למסגרת החוק.

ניסינו לברר על מי – בעיני הציבור - מוטלת האחריות לאלימות שפרצה בהפגנת המחאה החברתית בשדרות רוטשילד. מתברר שבכלל הציבור הישראלי הדעה השכיחה (41%) היא שהאחריות מוטלת בעיקר על גורמים מסוימים בתנועת המחאה, שעה ש 30% מטילים אותה על המשטרה והפקחים של העירייה. 13% חושבים ששני הצדדים אחראים במידה שווה.

פילוח התשובות לשאלות אלה בציבור היהודי לפי הצבעה לכנסת הקודמת העלתה הבדלים עצומים: בעוד ש 90% ממצביעי מרצ מטילים את עיקר האחריות על המשטרה וכך גם 52% ממצביעי קדימה, רוב בקרב מצביעי ישראל ביתנו (83%) יהדות התורה (53%) וליכוד (50%) מטילים את עיקר האחריות לאלימות על גורמים מסוימים בין המוחים. בקרב מצביעי עבודה שיעור המטילים את האחריות על המשטרה ושיעור המטילים את עיקר האחריות על המוחים הוא דומה – כ 30% (השאר מטילים את האחריות על שני הצדדים באותה מידה או שאינם יודעים).

אשר לתוצאות המחאה החברתית בקיץ הקודם, מיעוט זעיר בלבד (12%) סבור שהממשלה קיימה את הבטחות שנתנה בעקבות המחאה במידה רבה או רבה מאד, 34% בדעה שהיא מלאה אותן "במידה מסוימת", שעה שהרוב (53%) חושב שהיא קיימה את ההבטחות במידה מעטה או בכלל לא.

בדקנו כאמור את מי – לדעת הציבור - שירתה מחאת הקיץ הקודם והמחאה של השנה. הרוב בציבור היהודי (58%) בדעה שהמחאה ב 2011 באה לענות על מצוקות אמיתיות של קבוצות שונות בחברה. לעומת זאת, ביחס למחאת קיץ הנוכחי, רק 42% בדעה זו. בציבור הערבי השיעור הגבוה יותר סבורים שמדובר במחאה אינטרסנטית הן לגבי השנה שעברה והן לגבי השנה הנוכחית.

מה אומרות תוצאות הבחירות לנשיאות במצריים? רוב הציבור היהודי אינו אופטימי. 61% סבורים כי העובדה שהבחירות במצרים עברו בצורה מסודרת אינו בהכרח סימן טוב לדמוקרטיות של המשטר החדש. בציבור הערבי רוב (53.5%) סבורים כי התנהלות הבחירות במצרים דווקא מבשרת טוב מבחינה זו.

באותה רוח, 58% בציבור היהודי מחזיקים בדעה שארה"ב שגתה כאשר היא תמכה במחאה המצרית בראשיתה, מתוך שאיפה לחזק את הדמוקרטיה במצרים. כשליש סבורים שהיא נהגה נכון. בציבור הערבי לעומת זאת 67% חושבים שארה"ב נהגה נכון כאשר תמכה במחאה הדמוקרטית במצרים, גם אם בסופו של דבר היא תרמה לעליית הכוחות האסלאמיים.

ומה על הסכם השלום עם ישראל? בציבור היהודי הרוב (52%) בדעה שההסכם לא יבוטל רשמית, אבל היחסים יתערערו. מיעוט (22%) בלבד סבורים שההסכם יישאר כמו שהוא, 14.5% מעריכים שההסכם יבוטל וייווצר מצב של לא שלום ולא מלחמה, ו 5% מאמינים שמצרים תחזור למעגל המלחמה עם ישראל. בציבור הערבי הרוב (53%) מעריכים שההסכם יישאר בתוקפו.

הערכה פסימית קיימת גם ביחס ליחסים בין מצרים לבין המחנות הפלסטינים. כך, 54% חושבים כי בחירתו של נשיא מצרי מהתנועה האסלאמית תחזק את החמאס, שעה ש 6% בלבד בדעה שהיא תחזק את הפתח. 19% מעריכים כי היא לא תשפיע לכאן או לכאן, ו 21% אינם יודעים.

מדד משא ומתן – מדגם כללי 46.4, מדגם יהודים: 44.6


מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר בוצע בטלפון בתאריכים 5-3 ביולי על ידי מכון "דחף". השתתפו בו החודש 601 מרואיינים שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות המדידה למדגם בגודל זה היא 4.5%. עיבודים סטטיסטיים: גב' יסמין אלקלעי.



Share |

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות