ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
אוקטובר




מדד השלום לחודש
אוקטובר
 שנת 
2008
תאריכי סקר: 03/11/2008 - 05/11/2008

ניווט מהיר בדף


בדומה לאזרחי ארצות הברית שהצביעו בהמוניהם בשבוע שעבר ברק אובמה והביאו לבחירתו כנשיא, גם רוב בציבור היהודי בישראל העריך, ערב הבחירות ממש, אם כי בעוצמה פחותה - 36% - שאובמה יהיה נשיא טוב יותר לארה"ב מאשר מתחרהו מקיין - 29% (לשאר אין דעה ברורה בנדון). ואולם כאשר מדובר באינטרסים של ישראל, הציבור היהודי העדיף בבירור את מקיין – 43% - על פני אובמה – 23%, אם כי יש לציין כי במהלך החודשים האחרונים הורו סקרי המדד כי הפער לטובת מקיין בתחום זה הלך והצטמצם. (כדאי אולי לציין, כי בקרב הציבור הערבי ישראלי התמונה שונה; כאן ההערכה הרווחת כאן היא שאובמה עדיף הן מבחינת האינטרסים של ארה"ב והן אלה של ישראל.)

הנטייה של הציבור הישראלי להעדיף את מקיין על פני אובמה אינה צריכה להפתיע שכן מעמדו של מקיין, כנציג של הימין האמריקאי, תואם יותר את העמדות הפוליטיות של הציבור היהודי, הנוטות בבירור ימינה. כך, לשאלה היכן היית ממקם את עצמך בנושאי חוץ וביטחון, 43% מהמרואיינים הגדירו עצמם כימין, 30% כמרכז ו-15% בלבד כשמאל. צילווח התפלגות זו עם התפלגות ההעדפות לאובמה ולמקיין מבחינת האינטרס הישראלי אכן מלמדת על קשר הדוק בין שתי השאלות, כאשר ממי שהגדירו עצמם ימין שיעורי ההעדפה למקיין ולאובמה עומדים, בהתאמה, על 51% ו-16%, בין אנשי המרכז על 42% ו-27%, ובשמאל על 37% ו-32% (בכל שלוש הקבוצות שיעור ה"לא יודעים" מגיע לכשליש). עם זאת, העובדה שגם אנשי השמאל מעדיפים את מקיין על פני אובמה, מעידה ככל הנראה כי החששות שאובמה יעצב מדיניות שתפגע באינטרסים של ישראל הם חוצי מחנות, אם כי במידות שונות.

איזה מועמד לנשיא ארצות הברית, אובמה או מקיין טוב יותר לישראל?

איזה מועמד לנשיא ארצות הברית, אובמה או מקיין טוב יותר לישראל?

ובמישור הפוליטי הפנימי: סקר החודש מורה כי בויכוח הציבורי בשאלה האם לממשלת המעבר בראשותו של אולמרט יש או אין מנדט להמשיך במשא ומתן עם סוריה, יש לציבור היהודי עמדה חד משמעית: שני שליש סבורים שאין מנדט כזה וכי יש להפסיק את המגעים, לעומת רבע הגורסים כי רצוי שממשלת אולמרט תמשיך במשא ומתן כדי לא לפגוע בתנופת המגעים. בדקנו את הקשר בין ההצבעה בבחירות האחרונות לבין העמדה בשאלה זו ומצאנו כי למעט מצביעי מר"צ, ביניהם יש רוב לסבורים כי יש להמשיך המגעים עם סוריה ומצביעי מפלגת הגימלאים המתחלקים שווה בשווה בין שתי העמדות, בקרב מצביעי כל שאר המפלגות שיעור הסבורים כי לממשלת מעבר אין מנדט להמשיך במשא ומתן עולה בבירור על שיעור מי שהיו רוצים כי הממשלה תמשיך במגעים עם סוריה מחשש שהפסקתם כעת תביא לאבדן התנופה.

ובהקשר דומה של נפילת אולמרט והמשמעויות הפוליטיות מרחיקות הלכת של הדבר, בדקנו מה עמדת הציבור בארץ בשאלה האם רצוי או לא שבמצב בו יש חשד נגד איש ציבור בכיר כגון ראש ממשלה, שהחקירה וההליך המשפטי נגדו יידחו עד שיסיים את תפקידו כדי לא לזעזע את המערכת הפוליטית וכדי שהוא יוכל להתרכז במילוי תפקידו, כפי שנהוג למשל בצרפת. העמדות בסוגיה זו חלוקות יותר מאשר בשאלה הקודמת, אם כי עדיין רוב ברור של 54% סבור שאין לדחות את החקירות וההליך המשפטי לעומת 40% התומכים בדחייה (לשאר אין דעה ברורה). פילוח על פי הצבעה לכנסת מראה כי התפלגות הדעות הזו היא השכיחה בקרב מצביעי כל המפלגות למעט מצביעי שס ויהדות התורה המעדיפים כי ההליך המשפטי יידחה עד לאחר סיום תקופת הכהונה של איש הציבור.

ועוד בהקשר של יציאתו הצפויה של אולמרט מן הזירה הפוליטית והשלכותיה, שאלנו האם לבני צדקה או טעתה כשסירבה במסגרת המשא ומתן שניהלה במאמץ – שכשל כידוע - לכונן קואליציה ולהימנע מהליכה לבחירות, לדרישת ש"ס שהיא תתחייב שלא לדון במהלך המשא ומתן עם הפלסטינים בשאלת ירושלים. רוב - 50% - סבורים שלבני צדקה בסירובה לעומת 33% החושבים שטעתה (ל-17% אין עמדה ברורה בנושא). יש לציין כי בקרב מצביעי הימין והמפלגות הדתיות - שס, ליכוד, מפד"ל/איחוד לאומי ויהדות התורה הרוב סבורים כי לבני טעתה בהחלטתה. את הרוב הסבור כי היא צדקה אפשר להסביר בהתפלגות העמדות בכלל הציבור בשאלה מה הניע את שס לתבוע מלבני הבטחה זו. מתברר כי רק מיעוט – 25% - מעריכים כי החלטת ש"ס נבעה מדאגה אמיתית של המפלגה לכך שירושלים תישאר מאוחדת לנצח, שעה שרוב – 57% - סבורים כי זה היה אך תירוץ שלא להצטרף לקואליציה של לבני. (בקרב מצביעי שס ויהדות התורה יש רוב לסבורים כי דאגתה האמיתית לאחדות ירושלים היא שהביאה את שס לתבוע מלבני את ההבטחה בנושא ירושלים).

ובאשר לבחירות שיתקיימו בקרוב, בין אם מטעמים של רצון "להיראות טוב" בעיני המראיינים ובין אם כביטוי לכוונה אמיתית או שמא בהשפעת הדיווחים מארה"ב על צפי הצבעה גבוה, רוב עצום – 84% - ענו הפעם כי בכוונתם ללכת להצביע בבחירות הקרובות. על פי עדות רוב המרואיינים – 49% - המניע העיקרי שיביא אותם לבחור במפלגה זו או אחרת הוא המצע הרעיוני של אותה מפלגה ורק מיעוט – 26% - מדווחים שיצביעו בגלל העומד בראש (15% מייחסים לשני הגורמים אותה חשיבות ולשאר אין דעה ברורה בנדון).

מה יהיה לך הכי חשוב כשתחשוב עבור איזו מפלגה להצביע?

מה יהיה לך הכי חשוב כשתחשוב עבור איזו מפלגה להצביע?

כשמדובר בנושאים העומדים בראש סולם החשיבות בעת גיבוש ההחלטה בעבור איזו מפלגה להצביע, השיעור הגבוה ביותר – 47% - מהמרואיינים אמרו כי עמדת המפלגה בנושאי ביטחון ושלום היא שתהיה החשובה ביותר עבורם, 23% הצביעו על עמדת המפלגה בנושאי חברה וחינוך, ורק 13% אמרו כי עמדת המפלגה בנושאי כלכלה וייצוב המשק היא שתשחק את התפקיד המרכזי בהחלטתם עבור מי להצביע בפברואר. יש לציין כי סולם העדיפות הזה משקף חזרה למצב המסורתי שבו נושאי חוץ וביטחון עמדו במוקד החלטת הבוחר הישראלי עבור מי להצביע. זאת בניגוד למדידות שערכנו בשנים האחרונות שמהן אפשר היה להסיק כי נושאי חברה וכלכלה עוברים למקומות הראשונים. במיוחד מתמיה סדר העדיפות המשתקף מן התשובות לשאלה זו לאור התהפוכות הכלכליות האחרונות שהיה צפוי כי יעלו את רמת חשיבות עמדת המפלגות בנושאי כלכלה ומשק ונוכח העובדה שלא אירע לאחרונה אירוע בולט כלשהו בתחומי הביטחון והשלום שהיה יכול "להקפיץ" אותם לראש הסולם.

על רקע החשיבות המיוחסת למצע הרעיוני ולנושאי שלום וביטחון גם יחד, בדקנו האם הציבור מבחין בהבדלים בין המצעים של שלוש המפלגות הגדולות. ובכן, מתברר כי האבחנה היא בין הליכוד מחד אחד לביום קדימה ועבודה מן הצד האחר. כך, רוב – 59% - סבורים שאין הבדלים מובהקים בתחומים אלה בין מצעי מפלגת העבודה וקדימה. לעומת זאת, הרוב מבחינים בהבדלים ברורים בין המצעים בתחומי הביטחון והשלום של עבודה והליכוד (63.5%) ובין המצעים של קדימה והליכוד (56%).

מדד מו"מ: מדגם כללי: 49.3; מדגם יהודי: 45.5.
מדד סוריה: מדגם כללי: 35.0; מדגם יהודי: 28.6.


מדד המלחמה והשלום ממומן על ידי "מרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום" ו"תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור" באוניברסיטת תל-אביב. את הראיונות הטלפוניים ביצע מכון ב. י. כהן באוניברסיטת תל-אביב ב-3-5.11.08 והם כללו 598 מרואיינים/ות, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת היהודית והערבית בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות הדגימה למדגם בגודל זה היא כ- 4.5%.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
  click SPSS


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות