ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
יולי




מדד השלום לחודש
יולי
 שנת 
1994

ניווט מהיר בדף

טור חודש יולי 1994

אינדקס השלום הוא חלק מפרויקט מחקר מקיף המתבצע במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב. בראש הפרויקט עומדים פרופ' אפרים יער, פרופ' אריה נדלר וד"ר תמר הרמן. המחקר, שתוצאותיו הראשונות מובאות להלן, נועד לעמוד ולנתח מגמות ושינויים בדעת הקהל המתפתחים עם התקדמות תהליך השלום באזור ועל העמדות הרווחות בנוגע למהות השלום כאשר ייכון.

הנחת היסוד של המחקר היא כי במדינות דמוקרטיות, דעת הקהל היא גורם בעל משקל, התוחם באופן כללי את טווח הברירות הפוליטיות העומדות בפני מקבלי ההחלטות המוסמכים, גם אם איננו קובע את תוכנה הספציפי של מדיניות החוץ הלאומית. רק לעיתים רחוקות ובמקרים קיצוניים, יבחרו אפוא מקבלי ההחלטות לפעול במודע בניגוד למה שנתפס בעיניהם כעמדה הבסיסית של הציבור הרחב בנושא העומד על הפרק, ורק כאשר סמכותם האישית היא מוצקה במיוחד, יעלה בידם לעשות זאת מבלי לצאת מכך ניזוקים פוליטית.

האינדקס , שיחושב בפרקי זמן קצובים, יתבסס על תוצאות סקרים שיכללו מדגמים מייצגים של ציבורים שונים. בשלב הראשון, הנוכחי, נסקרות ומנותחות עמדות הציבור היהודי בישראל. בקרוב, יתווספו לכך סיקור וניתוח של דעת הקהל הערבי בישראל ושל הציבור הפלסטיני בשטחים, ואילו בשלב שבו יגיע הפרויקט למלוא היקפו, הוא אמור לכלול גם חברות ערביות אחרות, ויהווה לפיכך, "אינדקס שלום איזורי".

לאינדקס חלק כללי, קבוע, המשקף את מידת התמיכה או ההתנגדות של הציבור לתהליך השלום ואת מידת האופטימיות או הפסימיות לגבי סיכוייו להצליח. בנוסף, יש לו גם חלק ספציפי, משתנה, הבודק את עמדות הציבור בנוגע לשאלות בוערות העומדות על הפרק במסגרת המשא ומתן או לגבי אירועים דרמטיים הקשורים בתהליך.

הציון התקופתי של האינדקס יכול לנוע בין 0 ל- 100. כאשר הציון הוא 0, פירוש הדבר שכל הציבור מתנגד לתהליך השלום, כלומר, הביע עמדה שלילית ביותר ופסימית כלפי התהליך. לעומת זאת, אם הציון הוא 100, משמע שכל הנשאלים הביעו עמדה חיובית ביותר ואופטימית בנוגע לתהליך. ציון 50, פירושו שקיים איזון בין תומכי התהליך והאופטימיים לגבי סיכוייו להצליח לבין אלה המתנגדים לתהליך והפסימיים לגבי סיכוייו להצליח.

הממצאים שלהלן לקוחים משני סקרים שנערכו עבור הפרויקט על-ידי מכון המחקר של מודיעין אזרחי. הסקר האחד נערך ב-24 ביוני, כלומר, מעט יותר משבוע לפני ביקורו הראשון של ערפאת ברצועת עזה וביריחו, והשני - ב-24 ביולי, כלומר, ערב פגישת חוסיין רבין בוושינגטון. שני הסקרים כללו מדגם מייצג של הציבור היהודי בישראל (למעט קיבוצים). בסקר הראשון רואיינו בטלפון 512 איש ואישה ואילו בסקר השני 506. טעות הדגימה היא 4% בקירוב.

חישוב החלק הכללי של האינדקס מבוסס על שקלול התשובות לשאלות הבאות:
1. באופן כללי, האם את/ה מגדיר/ה את עצמך כמי שתומך/כת או מתנגד/ת לתהליך השלום בין ישראל לערבים במזה"ת?
(מתנגד מאוד 1 --- 2 --- 3 --- 4 --- 5 תומך מאוד)
2. האם את/ה מאמין/נה או לא מאמין/נה שבשנים הקרובות יהיה שלום בין ישראל לערבים?
) בטוח שיהיה שלום 1 --- 2 --- 3 --- 4 --- 5(.

בחלק הספציפי של האינדקס בחרנו הפעם להציג את עמדות הציבור בשני המועדים האלה לגבי הסכם אוסלו, וכן את עמדתו לגבי הסכם שלום עם ירדן, כפי שנמדדה ערב הפגישה בוושינגטון.

מן השרטוט אפשר לראות כי, ככלל, הכף נטתה במועדי עריכת הסקרים לטובת תומכי התהליך והמאמינים בסיכוייו להניב פירות. בין שני המועדים חלה עליה ניכרת בתמיכת הציבור בתהליך השלום בכללו (עלה ב-9 נקודות מ 55.2 ל64.1). זאת לעומת סטטיות בתמיכה בהסכם אוסלו (העלייה מ-51 נקודות ל-51.8 איננה מובהקת מבחינה סטטיסטית). אנו רואים כי בשתי נקודות הזמן התמיכה בהסכם אוסלו נמוכה יותר מהתמיכה בתהליך השלום בכללותו. בנוסף, בולט מאוד הפער בין התמיכה בהסכם אוסלו לבין התמיכה בהסכם עם ירדן. בעוד שביחס להסכם עם הפלסטינים קיים איזון בין תומכים למתנגדים, הרי שביחס להסכם עם ירדן קיימת עדיפות ברורה למחנה התומכים (83.25 נקודות). ניתן לשער כי ההבדל במידת התמיכה בשני ההסכמים משקפת את החומרה הרבה של הקונפליקט עם הפלסטינים, בעיני הציבור הישראלי היהודי. במילים אחרות, בקרב כמחצית הציבור הסכם אוסלו נתפס ככרוך ב"מחיר" גבוה מדי במטבעות של ויתורים טריטוריאליים ופוליטיים.

על רקע זה אפשר להבין את השיעור הגבוה של ההתנגדות לביקור אפשרי של ערפאת בירושלים כפי שמצאנו בסקר יולי: 24% התומכים בביקור ערפאת לעומת 75% התומכים בביקור של חוסיין בעיר. כדי לעמוד על המניעים והמשמעויות שמייחס הציבור לביקור ערפאת בהשוואה לביקור חוסיין בעיר, נשאלו המרואיינים, בין השאר, האם אם רואים בביקורים אלה חלק מיחסים נורמליים של תהליך השלום. לגבי ביקור ערפאת השיבו על כך בחיוב כ-39% בעוד שלגבי חוסיין 84%. בשאלה נוספת בעניין זה נמצא כי 70% סברו כי ביקור ערפאת "יגביר את התיאבון של הערבים להשתלט על העיר" בעוד שרק 38% סברו כך לגבי חוסיין. לבסוף, בעוד שרק 18% ראו דמיון בין ביקור ערפאת בעיר לביקורו של סאדאת בה, הרי ש- 64% סברו כך לגבי ביקורו של חוסיין.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות