ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
דצמבר




מדד השלום לחודש
דצמבר
 שנת 
1996

ניווט מהיר בדף

טור חודש דצמבר 1996

סקר מדד השלום לחודש דצמבר נערך ביום ב ה30- בדצמבר, כאשר הצפיה לקראת חתימת ההסכם על ההיערכות מחדש בחברון היתה גבוהה ביותר. על רקע זה ביקשנו לדעת כיצד מעריך הציבור את ההסכם הצפוי מבחינת האינטרסים של ישראל, בהשוואה להסכם שממשלת פרס תיכננה לחתום. שאלה זו מתבקשת לנוכח המאמצים של ממשלת נתניהו לשכנע את הציבור שההסכם שהיא תשיג יהיה טוב יותר לישראל מאשר ההסכם שגיבשה הממשלה הקודמת. התפלגות התשובות מראה ש29% מעריכים שההסכם העומד להיחתם יהיה יותר טוב, 40% מאמינים כי הוא לא יהיה שונה מההסכם של הממשלה הקודמת ו16% מאמינים כי הוא יהיה יותר גרוע (לשאר אין דעה ברורה בנדון). נראה אפוא כי פחות משליש מן הציבור השתכנע כי מאמצי הממשלה הנוכחית והדחיה הממושכת בחתימת ההסכם נשאו פרי מבחינת האינטרסים הבטחוניים של ישראל.

האם הערכה זו משתקפת גם במידת האימון שנותן הציבור בצמרת הפוליטית במסגרת תפקודה בנוגע לתהליך השלום בכללותו? נתוני הסקר מראים כי ראש הממשלה נתניהו זוכה באימון רב של 30% שעה של- 42% אין בו אימון (לשאר אין עמדה נחרצת). שר חוץ דוד לוי זוכה באימון רב של 34% מהציבור לעומת 27% שאין להם אימון בו. באימון של רוב הציבור (55%) זוכה רק שר הביטחון יצחק מרדכי כאשר ל18% בלבד אין בו אימון.

השאלה האם מגמה זו מתגלה גם ביחסו של הציבור לתפקוד הממשלה מאז הבחירות האחרונות בתחומים שונים של החברה והמדינה. ממצאי הסקר מורים כי בכל הנוגע לבטחון הלאומי נחלק הציבור לשלוש קבוצות שוות כמעט בגודלן: 35% סבורים כי המצב לא השתנה, 33% שהמצב השתפר ו30% שהמצב הורע. התמונה שונה במידה ניכרת בהערכת ההתפתחויות בנוגע לתהליך השלום. כאן מצאנו כי לעומת כ16% החשים כי המצב הוטב, כמחצית מן הציבור סבורים כי הוא הורע. כשליש סבורים שלא חל כל שינוי בתחום זה (לשאר אין דעה). דפוס העמדות שנמצא ביחס לתהליך השלום מתגלה גם בהערכת הציבור את ההתפתחויות בתחום הכלכלה (54% חשים שהמצב הורע לעומת 12% הסבורים כי הוא הוטב) ובתחום היחסים החברתיים (43% הורע ו13% הוטב). בולט במיוחד הפער בהערכת מצב האימון בין הציבור לשלטון: בהשוואה ל 11% בלבד החשים שהמצב הוטב, 59% מרגישים כי הוא נעשה יותר גרוע. יש לציין, כי גם בקרב מצביעי נתניהו שיעור אלה הסבורים כי המצב נעשה יותר גרוע עולה במידה ניכרת על מספר המעריכים כי הוא השתפר - 43% לעומת 18%. (כצפוי בקרב מצביעי פרס הפער בין שתי הקבוצות גדול הרבה יותר - 78% לעומת 4%.) המסקנה העולה ממכלול נתונים זה היא כי להוציא את תחום הבטחון הלאומי ההערכה הכוללת של רוב הציבור את ההתפתחויות שחלו מאז נבחרה הממשלה הנוכחית היא שלילית בבירור.

השאלות שהצגנו עד כה מתייחסות להערכות הציבור בנוגע לעבר. על ספה של 1997 מעניין לבדוק מהן ציפיות הציבור לשנה הקרובה. מצאנו כי קיימים הבדלים ניכרים במידת האופטימיות או הפסימיות כאשר בוחנים את הערכות הציבור ביחס לתחומים הספציפיים. כאשר מפלגים את מי שאמרו כי המצב לא ישתנה על פי תפיסתם את ההווה כחיובית או כשלילית, הרי שבכל הנוגע לתהליך השלום שיעור האופטימיים עולה על שיעור הפסימיים (60% לעומת 40%). בנושא הבטחון התמונה דומה (62% אופטימיים לעומת 38% פסימיים). בנושא הכלכלה ו היחסים החברתיים יש איזון בין שיעור האופטימיים לפסימיים. לעומת זאת, היחסים מתהפכים בנוגע לעתיד האמון בין הציבור לשלטון: 55% פסימיים לעומת 45% אופטימיים.

ואף על פי כן, כאשר הצגנו למרואיינים את השאלה הבאה: "בסך הכך, האם ביחס להתפתחויות הצפויות לנו בשנה הקרובה יש לך יותר תקוות או יותר חששות?" מצאנו כי שיעור אלה שיש להם יותר חששות לגבי העתיד עולה על שיעור אלה שיש להם יותר תקוות - 48% לעומת 41% (ל 11% אין הערכה ברורה בנדון). אנו סבורים כי ממצא זה מבטא את חוסר הנחת של הציבור ביחס לההתפתחויות שחלו מאז הבחירות האחרונות ברוב התחומים ובמיוחד במידת האמון של הציבור בשלטון. גורם נוסף שיכול היה להשפיע על רמת החששות הוא השינוי הדרמטי שחל בהערכת הציבור בהשוואה לעבר את ההתפתחויות הצפויות אם ישראל וסוריה לא יגיעו לשלום : 52% מן הציבור מעריכים כיום כי במוקדם או במאוחר תפרוץ ביניהן מלחמה ורק 38% סבורים כי המצב הקיים ימשך כמו שהוא. זאת בניגוד לעבר אז חשבו הרוב כי לא צפויה מלחמה אם לא יחתם שלום (למשל, במאי 1995 52% סברו כי היחסים ימשכו כמו שהם ורק 36% סברו כי צפויה מלחמה אם לא יחתם שלום).

מדדי השלום לחודש דצמבר הם: מדד השלום הכללי 62.5 נקודות, מדד אוסלו היה 54.5 נקודות, מדד סוריה עמד על 41.4 (בחודש הקודם היו מדדים אלה בהתאמה).


פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער, ד"ר תמר הרמן ופרופ' אריה נדלר ומבוצע על ידי "מודיעין אזרחי". בסקר דצמבר השתתפו 504 מרואיינים בטלפון, שהם מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות המדידה לגודל מדגם זה היא כ - 4%.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות