ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
אוקטובר




מדד השלום לחודש
אוקטובר
 שנת 
1996

ניווט מהיר בדף

טור חודש אוקטובר 1996

למרות שרוב גדול בציבור בארץ (72%) מעריך כי קיים סיכוי גבוה להתנגדות רחבה בכוח ממשי של מתנחלים נגד חיילי צה"ל, אם יוחלט על פינוי ישובים בשטחים במסגרת הסכם עם הפלסטינים, רוב גדול עוד יותר (75%) מצהירים שלא יתמכו בהתנגדות כזו. כך עולה מסקר מדד השלום לחודש אוקטובר.

עם זאת, אין להתעלם מכך כי מיעוט לא מבוטל של 20% מהמשיבים אמרו כי הם עצמם יצדיקו התנגדות כזו בכוח לפינוי. נשאלת השאלה האם אפשר להצביע על מאפיינים ספציפיים של קבוצת התומכים הפוטנציאליים בהתנגדות בכוח? כצפוי, מתברר מנתוני הסקר כי שני הגורמים המסבירים טוב ביותר את התמיכה בהתנגדות בכוח והקשורים כידוע ביניהם קשר משמעותי הם הצבעה ומידת הדתיות. מבין מצביעי מולדת 60% הצדיקו התנגדות בכוח, מבין מצביעי ש"ס 30%, מבין מצביעי מפד"ל 26%, מבין מצביעי הליכוד 21%, מבין מצביעי העבודה 16% ואפילו מבין מצביעי מרצ 11%. מוצא עדתי נמצא גם הוא כבעל השפעה מסוימת: אמנם אין כמעט הבדלים בין יוצאי אירופה-אמריקה ויוצאי אסיה אפריקה דור ראשון, אבל ניכרו הבדלים של ממש בקרב בני הדור השני: שיעור המצדיקים התנגדות בכוח בקרב יוצאי אסיה-אפריקה דור שני עומד על 29% שעה שבין בני דור שני יוצאי אירופה-אמריקה היה שיעור המצדיקים 12%. כבנושאים אחרים, גם כאן לא נמצא הבדל כלשהו בין גברים לנשים.

על רקע זה עולה השאלה הכללית מהו פוטנציאל התמיכה בקרב הציבור בארץ במחאה לא ליגלית ואלימה. לשאלה: "האם לאזרחים החושבים כי מדיניות הממשלה בנושא תהליך השלום פוגעת באינטרס הלאומי של ישראל מותר לדעתך לנקוט אפילו בשיטות של מרי אזרחי אלים?" השיבו בחיוב בסקר הנוכחי כ5%-. מן הראוי להדגיש כי בסקר שערכנו במרס 1995 היה שיעור המחייבים שימוש באלימות במקרים כאלה כ10% ואילו בחודש ספטמבר 1995, היינו מספר שבועות לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין, הגיע שיעור התומכים במרי אזרחי אלים לשיא של 13%. ואולם, נראה כי מאז הרצח התחזק הקונצנסוס נגד השימוש במרי אזרחי אלים, שכן בסקרים שבהם הוצגה השאלה מאז הרצח לא עלה שיעור התומכים בכך על 5%-6%. עם זאת, כמו בשאלת ההצדקה האישית של התנגדות בכוח ממשי לפינוי, גם בשאלה זו התפלגות התומכים והמתנגדים שונה בקבוצות האוכלוסיה השונות. בולטת במיוחד היא תמיכתם של 16% מהציבור הדתי במרי אזרחי אלים בנסיבות שתוארו. הציבור החרדי לעומת זאת, אם כי עמדותיו האידיאולוגיות אינן ימניות פחות מאלה של הציבור הדתי מסויג הרבה יותר מן השימוש באלימות (3% בלבד המצדדים בכך).

ברור שאין להמעיט במשמעות פוטנציאל האלימות הטמון ב5% המחייבים זאת, במיוחד אם מתרגמים אחוז זה למספרים מוחלטים (כרבע מיליון איש ואשה אם מביאים בחשבון רק את האוכלוסיה היהודית בארץ). מאיימת עוד יותר היא העובדה כי כאשר מדובר בשאלה הקונקרטית והאקטואלית שהצגנו בעניין פינוי הישובים במסגרת הסכם שעליו חתמה הממשלה, עולה שיעור המצדיקים התנגדות אלימה פי ארבעה!

שאלת פינוי הישובים היא ככל הנראה אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בנוגע לעתיד היחסים בין ישראל לפלסטינים. לפיכך, הצגנו בפני הנחקרים שלש תכניות בעניין זה:
התכנית הראשונה כוללת שמירה על המצב הקיים, כולל המשך השליטה של ישראל על השטחים שבידיה והשארת כל הישובים במקומם, גם אם פירוש הדבר שלא יושג הסדר עם הפלסטינים. בתכנית זו תמכו 34% מהציבור, והתנגדו 59% (7% לא ידעו).
התכנית השנייה כוללת נסיגה ישראלית מהשטחים (להוציא תיקוני גבול קטנים על-פי צרכי הבטחון של ישראל), פינוי הישובים היהודים, והכרה בזכות הפלסטינים למדינה עצמאית, אם צעדים אלה יאפשרו חתימת הסכם שלום עם הפלסטינים. בתכנית זו תמכו 41% מהמשיבים והתנגדו לה 52% (ל7% לא היתה דעה בנדון). כלומר, לתכנית זו מתנגדים פחות מאשר לתכנית הראשונה.
התכנית השלישית כוללת חתימת הסכם שלום המבוסס על סיפוח לישראל של רוב הישובים היהודים בשטחים, פינוי הישובים הנמצאים בלב אוכלוסיה ערבית (כגון הישוב היהודי בחברון), והקמת מדינה פלסטינית עצמאית ללא כח צבאי התקפי ברוב שטחי הגדה ורצועת עזה. תכנית זו היה היחידה שזכתה לרוב של תומכים - 57% ורק 37% התנגדו לה (6% לא ידעו).

במילים אחרות, יש בציבור רוב התומך בהקמת מדינה פלסטינית ופינוי ישובים מסוימים, בתמורה להותרת רוב הישובים בשטחים במקומם ותחת ריבונות ישראלית וחתימת הסכם שלום עם הפלסטינים. כאשר שאלנו את המרואינים לאיזו משלוש התכניות הללו יש סיכוי לזכות בתמיכה הרחבה ביותר בציבור היהודי בישראל נמצא כי 26% חשבו כי צפוי רוב לתכנית הראשונה, 17% לתכנית השנייה ו39% לתכנית השלישית (2% סברו כי אף אחת מהתכניות לא תזכה בתמיכת הרוב ול15% לא היתה דעה ברורה בנושא). אנו רואים אפוא כי רוב הציבור מצדד בפשרה ואף נכון לכינון מדינה פלסטינית , אם כי לא על בסיס פינוי כל הישובים ונסיגה מכל השטחים.

מתינות יחסית זו מוצאת את ביטויה גם בשלושת מדדי השלום שבכולם ניכרת מגמת עליה מסוימת: מדד השלום הכללי עלה החודש ל 63.1 נקודות (בהשוואה ל 60.5 נקודות בחודש הקודם), מדד אוסלו עמד החודש על 52.3 (לעומת 50.0 בחודש הקודם) ומדד סוריה עמד על 41.5 נקודות בהשוואה ל38.5- בחודש הקודם).


פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער, ד"ר תמר הרמן ופרופ' אריה נדלר ומבוצע על ידי "מודיעין אזרחי". בסקר אוקטובר נכללו 509 מרואיינים בטלפון, שהם מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות המדידה לגודל מדגם זה היא כ - 4%.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות