ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
אוגוסט




מדד השלום לחודש
אוגוסט
 שנת 
1996

ניווט מהיר בדף

טור חודש אוגוסט

סקר מדד השלום שנערך ביום ד' 28 באוגוסט, כלומר, בדיוק שלושה חודשים לאחר הבחירות, מצביע על יתר גיבוש בתפיסת הציבור את הכיוון המדיני של הממשלה החדשה בהקשר לתהליך המשא ומתן עם הפלסטינים, גיבוש המתבטא בירידה כללית בשיעור הנמנעים מלהביע עמדה, לחיוב או לשלילה. במקביל, ניכרת עליה ברמת הביקורתיות כלפי המדיניות הננקטת.

מגמות שינוי אלה הן בולטות לעין במיוחד על רקע היציבות הנמשכת בעמדות הציבור כלפי תהליך השלום עצמו - מדד השלום הכללי היה החודש 63.8 נקודות, מדד אוסלו 52.6 נקודות ומדד סוריה 34.3, כאשר בחודש הקודם היו המדדים 63.3, 50.5 ו37.1- בהתאמה.

העליה המידת הגיבוש של עמדות הציבור ניכרת, למשל, בתשובות לשאלה האם עד עתה ממשלת נתניהו מקיימת את ההבטחות שנתנה לפני הבחירות בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים. אם בחודש יולי הגיע שיעור המתקשים לענות על שאלה זו ל28.1% בסקר הנוכחי ירד שיעורם ל 16.6% בלבד.

גם הביקורתיות הגוברת ניכרת בהתפלגות התשובות לשאלה זו. בעוד שבחודש יולי רק 33.3% טענו כי היא אינה מקיימת הבטחות אלה, הרי החודש הגיע כבר שיעור הסבורים כך ל47.7%. זאת לעומת 35.8% החושבים שהיא אכן מקיימת את ההבטחות שנתנה (בחודש יולי עמד שיעור אלה שחשבו כן על 38.2%). בהתאמה, חלה גם עליה חדה בשיעור הסבורים כי ישראל איננה מקיימת את חלקה על פי הסכם אוסלו: ביוני 1996 חשבו כך 3% מהמשיבים בעוד שהחודש הגיע כבר שיעורם ל26.1%.

הביקורת ניכרת גם בהתייחסותו של הציבור לקצב שבו מתנהל המשא ומתן עם הפלסטינים. לעומת 28.8% המעריכים שהוא מתנהל בקצב הרצוי 37.6% חושבים כי הוא מתנהל בקצב איטי מדי ו- 24.1% מן המשיבים גורסיםכי הוא נעצר לחלוטין. רק 2.7% מהמשיבים חושבים כי הוא מתנהל בקצב מהיר מדי, ויש לשער כי הם מייצגים אותן קבוצות בימין המתנגדות לתהליך אוסלו מכל וכל (6.8% אינם יודעים).

למרות שיש רבים יותר הסבורים כי הממשלה אינה מקיימת את הבטחות שנתנה לפני הבחירות וכי רק מיעוט סבור כי המגעים מתנהלים בקצב הרצוי, כאשר נשאלו המרואיינים לאן תוביל מדיניותה של ממשלת ישראל הנוכחית במשא ומתן עם הפלסטינים נמצא שרק 6.2% מעריכים כי ההסכמים שיושגו יהיו גרועים יותר מבחינה של ישראל לעומת 33.0% המאמינים כי הממשלה הנוכחית תגיע להסכמי שלום טובים יותר. עם זאת, 16.0% חושבים כי התוצאה תהיה הרעת היחסים עם הפלסטינים והתמוטטות התהליך עד כדי חידוש האינתיפדה ו25.5% נוספים סבורים כי המצב ישאר כמות שהוא (19.3% מתקשים להעריך את התוצאות).

נשאלת שאלה מהו הקשר בין הערכת תוצאות המדיניות, היינו האם היא תוליד הסכמים טובים יותר, גרועים יותר, תביא להתמוטטות של התהליך ואולי אף לחידוש ה אינתיפאדה או תותיר על כנו את סטטוס קוו, לבין הערכת קצב ניהול המשא ומתן? הנתונים מראים כי קיים בין הדברים קשר מסוים - 50% ממי שצופים הסכמים טובים יותר סבורים כי המשא ומתן מתנהל בקצב הרצוי. זאת לעומת 23.4% המעריכים כך מבין הצופים המשך של הסטטוס קוו, 12.3% מאלה המעריכים כי התהליך יתמוטט ו- 6.5% בלבד מבין החוששים שמדיניות הממשלה הנוכחית תוליד הסכמים גרועים יותר. כלומר, רוב הציבור, ללא קשר להערכתו את תוצאות מדיניות הממשלה הנוכחית, אינו מרוצה מקצב ניהול המשא ומתן עם הפלסטינים עד כה.

נתוני הסקר מורים גם על קשר הדוק בין הערכת המדיניות של הממשלה לבין מידת הדתיות של המשיבים. התפלגות התשובות לשאלה האם הממשלה מקיימת את ההבטחות שנתנה מראה כי מתוך הציבור החרדי 20.9% בלבד סבורים כי היא איננה מקיימת את ההבטחות, מתוך הדתיים מעריכים כך 30.8%, מתוך המסורתיים 48.7%, ואילו מבין החילונים מגיע שיעור החושבים כך ל- 53.5%. מגמה דומה מתגלה גם בתשובות לשאלה על קצב המשא ומתן עם הפלסטינים. בין החרדים 48% סבורים כי הקצב הנוכחי הוא הרצוי, בהשוואה ל37.3% הסבורים כך בין הדתיים, 31.8% בין המסורתיים ו23.1% בין החילונים. כלומר, הציבור המגדיר עצמו חרדי, עוד יותר מן הציבור המגדיר עצמו דתי, הואמאמין יותר בממשלת נתניהו ונותן לה "אשראי" גבוה יותר, לא כל שכן בהשוואה לציבורים המסורתי והחילוני.

האם מידה רבה יותר זו של קרבה למדיניות הממשלה שרוחש הציבור החרדי באה לידי ביטוי גם ביחסו למוסדות שלטון אחרים? גם כאן כאן מתגלה פער ניכרבין החרדים מצד אחד לבין שאר חלקי הציבור הישראלי מצד שני אך בכיוון ההפוך. בעוד שמבין החרדים מביעים 20.9% חוסר אימון בצה"ל, רק 5.9% מהדתיים, 2.6% מהמסורתיים ו2.2% מהחילונים חשים כך. מגמה דומה של פיצול בין חרדים לשאר הציבור מתגלה גם ביחס למשטרה - לעומת 43.5% מהחרדים שהביעו חוסר אימון בה, אצל הדתיים מגיע שיעור בעלי עמדה זו ל 25%, בקרב המסורתיים ל13.9% ובקרב החילונים ל12.1%. הפער העמוק ביותר מתגלה, ואולי לא במפתיע, ביחס לבית המשפט העליון - 78.2% מבין החרדים אינם רוחשים אימון כלפי מוסד זה, בהשוואה ל 19.6% בלבד מבין המגדירים עצמם דתיים, 8.5% מהמסורתיים ו6.2% מן החילוניים. כלומר, בית המשפט העליון נהנה מאימון רוב גדול של הציבור לנגזרותיו, למעט החרדים, הנמצאים מבחינה זו "מחוץ למחנה".


פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער, ד"ר תמר הרמן ופרופ' אריה נדלר ומבוצע על ידי "מודיעין אזרחי". בסקר אוגוסט נכללו 506 מרואיינים בטלפון, שהם מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות המדידה לגודל מדגם זה היא כ - 4%.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות