ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
יולי




מדד השלום לחודש
יולי
 שנת 
1996

ניווט מהיר בדף

טור חודש יולי 1996

העובדה שתהליך השלום נותר קפוא מאז הבחירות במאי ולא ברור לאיזה כיוון הוא יתפתח בעתיד, מוצאת את ביטויה בסקר מדד השלום שנערך ב 29 ביולי בשני אופנים: ראשית, מדדי השלום נותרו כמעט ללא שינוי - מדד השלום הכללי הוא בדיוק כשהיה בחודש הקודם - 63.3 נקודות, וגם בשני המדדים האחרים חלו שינויים קלים ביותר: מדד אוסלו ירד קמעה מ53.0 נקודות ביוני ל50.5 נקודות ביולי, ואילו מדד סוריה עלה במעט - מ35.8 ביוני ל 37.1 ביולי, תנודות שהן בבירור בתחום הטעות הסטטיסטית למדגם בגודל זה. שנית, שלא כמו ברוב הסקרים שערכנו עד כה, שיעור המשיבים שבחרו בברירת "לא יודע/אין תשובה" היה גבוה הפעם, והדבר בולט במיוחד, אם כי לא במפתיע, בתשובות לשאלות שמהן מורכב מדד אוסלו.

המבוכה וחוסר הבהירות לגבי המדיניות והמצב מתגלה למשל בתשובות לשאלה: "האם עד עכשיו, ממשלת נתניהו מקיימת את ההבטחות שנתנה לפני הבחירות בנושא המשא ומתן עם הפלסטינים?" אמנם, 38.4% מהמשיבים סבורים כי היא מקיימת במידה זו או אחרת את ההבטחות שנתנה, ואילו 33.3% חושבים כי היא אינה מקיימת את ההבטחות שנתנה. ואולם, ל28.1% (!) לא ברור כלל באיזו מידה הממשלה ממלאה או אינה ממלאה את הבטחותיה בעניין זה.

אם בשאלה זו אפשר אולי לתלות את האי-וודאות בחוסר מידע מספיק, הרי שאותם סימני מבוכה מתגלים גם כשמדובר בעמדות הנשאלים עצמם. 29.6% אינם יכולים להחליט האם הם מעודדים או מאוכזבים מהפעולות שנקטה הממשלה החדשה עד עתה בנוגע למשא ומתן עם הפלסטינים. התפלגות הדעות בשאלה זו, על פי הצבעה מפלגתית, הוא מעניינת: מבין מצביעי הליכוד 64.4% די מעודדים או מעודדים ביותר מהמדיניות הננקטת, מבין מצביעי ישראל בעליה 54.5% חשים כך, ו- 41.1% ממצביעי המפד"ל די מעודדים או מעודדים ביותר. באופן מפתיע , שיעור דומה מאוד של בעלי עמדה חיובית כלומר, מעודדים במידות שונות מהמדיניות, נמצא גם בקרב מי שדיווחו, כי הצביעו מרצ (41.9%). נראה כי מצביעי מפלגה זו חששו מהגרוע מכל, כלומר מקריסה רבתי של התהליך, ו"התאכזבו לטובה" משהדבר לא אירע, לפחות לעת עתה. לעומת זאת, מבין מצביעי העבודה רק 20.3% מעודדים למדי או מעודדים ביותר ממדיניות הממשלה והשאר די מאוכזבים או מאוכזבים ביותר ממנה.

תחושת הבטחון האישי של הציבור בישראל לא ירדה בעקבות הבחירות. למעשה, 28.9% ממי שהיתה להם דעה בנדון אמרו, כי הם מרגישים שבטחונם האישי וביטחון שאר אזרחי ישראל הוא מעט יותר טוב או הרבה יותר טוב מאשר בימי הממשלה הקודמת, 54.1% אינם חשים כל שינוי, ואילו 7.8% בלבד סבורים, כי מצב הבטחון האישי הורע עם חילופי השלטון. פילוג התשובות על פי הצבעה, מעלה תוצאות צפויות למדי: שעה ש56.5% ממי שהצביעו ליכוד ושיעור דומה מאוד ממצביעי המפד"ל חשים שהמצב הוטב (31.3% ממצביעי הליכוד ו34% ממצביעי המפד"ל אינם חשים שינוי), רק 2.3% ממצביעי העבודה סבורים, כי בטחונם השתפר ו72.0% מרגישים כי הוא נותר כשהיה בימי הממשלה הקודמת. איש מבין מי שדיווחו כי הצביעו מרצ בבחירות אינו חש כי מצב הבטחון האישי שלו השתפר בעקבות השינוי במפלגת השלטון.

נשאלת אפוא השאלה באיזו מדיניות בנוגע למערכת היחסים עם הפלסטינים מעוניין הציבור? התמונה אינה ברורה ביותר, לפחות על פי סקר זה. התפלגות הדעות בשאלת חידוש תנופת ההתנחלויות מעידה על שוויון בין התומכים למתנגדים: 47.8% תומכים מאוד או די תומכים בחידוש ההתנחלויות בשטחים ואילו 45.1% מתנגדים מאוד או די מתנגדים לכך (לשאר אין דעה ברורה). יתר על כן, 32.3% מהמשיבים סבורים, כי יש לדבוק במדיניות ההתנחלות אפילו אם יתברר שהיא עלולה להביא להפסקת תהליך השלום. רק 26.4% סבורים, כי במקרה כזה יש להפסיק לגמרי את ההתנחלות. בדומה, רק 5.9% מהמשיבים טוענים, כי במסגרת ההסדר הסופי עם הפלסטינים יכולה הממשלה להסכים לפנות את כל היישובים, 7.1% מוכנים לפנות בנסיבות אלה את רוב הישובים, ואילו 44.1% סבורים כי יש להסכים לפנות אך רק את הישובים היהודיים הנמצאים בתוך או בקרבת ישובים פלסטינים. 35.1% חושבים כי אין להסכים לפנות אף ישוב במסגרת ההסכם הסופי.

התפלגות עמדות זו היא פרדוקסלית למדי לאור העובדה כי, כבעבר, רוב גדול בציבור (70.4%), גורס שגם אם יהיה שלום, "עדיף לשמור על גבול סגור וברור בין ישראל לבין הישות הפלסטינית". 11.4% מהמשיבים בלבד מתנגדים להפרדה שכזו (ל 18.2% אין דעה ברורה בנושא) . הרצון בהנתקות מן הפלסטינים עולה גם מהתשובות לשאלה הבאה: "במסגרת הסגר המתמשך הובאו לארץ, במקום הפועלים הפלסטינים, הרבה פועלים זרים מאפריקה, דרום מזרח אסיה ומזרח אירופה, העובדים ומתגוררים כאן, לעיתים עם משפחותיהם. מה לדעתך צריכה ישראל לעשות היום בעניין העבודה", האם: 1. להרשות לפועלים הפלסטינים לחזור בהדרגה למקומות העבודה בישראל, כדי שהפועלים הזרים ומשפחותיהם לא ישארו לעבוד או להתגורר כאן (27.4% מהמשיבים בחרו באפשרות זו); 2. להרשות לפועלים הזרים ולמשפחותיהם לעבוד ולהתגורר בישראל כדי שהפועלים הפלסטינים לא יכנסו לארץ (44.9% מהמשיבים סברו כך). 20.1% מהמשיבים טענו, כי יש להסתדר בלי עבודה זרה, פלסטינית או אחרת.

יש לציין, כי בעוד שהרוב מבין מצביעי כל המפלגות (למעט מצביעי חד"ש) תמכו, בהבדלים קלים בלבד, בהפרדה, הרי שבשאלת הפועלים הזרים ההבדלים הבין-מפלגתיים הם בולטים מאוד: רק 18.1% ממצביעי הליכוד ממליצים להתיר לפועלים הפלסטינים לחזור למקומות עבודתם, שעה ש41.9% ממצביעי העבודה ו46.7% ממצביעי מרצ תומכים בכך. מעניין גם לציין שמצביעי המפלגות הדתיות, כולל אלה החרדיות, אינם מסתייגים יותר מאחרים מעבודת פועלים זרים בישראל והם אף מעדיפים זאת מהחזרת הפועלים הפלסטינים לעבודה.


פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער, ד"ר תמר הרמן ופרופ' אריה נדלר ומבוצע על ידי "מודיעין אזרחי". בסקר יולי נכללו 504 מרואיינים בטלפון, שהם מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות המדידה לגודל מדגם זה היא כ - 4%.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות