ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
יוני




מדד השלום לחודש
יוני
 שנת 
1996

ניווט מהיר בדף

טור חודש יוני 1996

בחירות 1996 לא סימנו כנראה נקודת מפנה מבחינת רמת התמיכה של הציבור היהודי בארץ בתהליך השלום להיבטיו השונים, כך מורה סקר "מדד השלום" לחודש יוני. למעשה, הסקר שנערך ב30.6- מלמד, כי חרף המהפך הפוליטי שחל בעקבות הבחירות, ניכרת מידה מפתיעה כמעט של יציבות בעמדות בנושא תהליך השלום: כבחודשים הקודמים, רק מעט פחות משני שלישים מן הציבור מגדירים עצמם כיום כתומכי תהליך השלום האיזורי וכמאמינים בסיכוי שישא פרי בעתיד הנראה לעין (מדד השלום הכללי של יוני עמד על 63.3 נקודות כאשר במאי היה 66.3 נקודות ובאפריל 63.3 נקודות). מידה דומה של יציבות ניכרת גם בתמיכה ובאמונה בנוגע לתהליך אוסלו ותוצאותיו (מדד זה עמד החודש על 53.0 נקודות כאשר בחודש הקודם היה 52.8 נקודות ובחודש אפריל - 56.0 נקודות). לא חל שינוי משמעותי גם במידת התמיכה בנסיגה מלאה מן הגולן בתמורה להסכם שלום מלא עם סוריה (מדד סוריה היה החודש 35.8 נקודות במאי היה 32.7 נקודות ובאפריל 40.5 נקודות). במילים אחרות, תוצאות הבחירות אינן מורות על רצונו של הציבור להחזיר את הגלגל לאחור, לפחות בכל הנוגע לעצם תהליך השלום.

עם זאת, נראה כי קיימת בציבור הסתייגות ניכרת מן הדרך, "הרכה" מדי לטעם רבים, שבה נוהל המשא ומתן עם הפלסטינים על-ידי הממשלה הקודמת. על פי ממצאי הסקר הנוכחי, רוב מכריע של הציבור היהודי בארץ (70.7%) "תומכים מאוד" או "די תומכים" בכך שממשלת ישראל החדשה תנקוט עמדה נוקשה יותר במשא ומתן עם הפלסטינים. התמיכה החזקה ביותר בהקשחת העמדות נמצאה, כמצופה, בקרב מצביעי מפלגות הימין הקיצוני (100% ממי שדיווחו כי הצביעו מולדת) ואף המתון (86.2% ממצביעי הדרך השלישית ו 74.6% ממצביעי הליכוד). כך גם בקרב מצביעי המפלגות הדתיות: מבין מי שדיווחו כי הצביעו בבחירות האחרונות למפד"ל רצו 89% בהקשחת העמדות, מבין מצביעי ש"ס 88% ומבין מצביעי יהדות התורה 84.5%. אבל גם בקרב מצביעי העבודה, ואפילו מבין מצביעי מר"צ, יש המעוניינים בהקשחת העמדות (53.5% ו33.2% בהתאמה).

נשאלת השאלה האם עד עתה עונה מדיניות הממשלה החדשה על ציפיות אלה? אמנם כשליש מהמשיבים ענו כי מוקדם עדיין לשפוט את שנעשה, אבל לאחרים היתה כבר התרשמות כלשהי בנדון. 43% ממי שדיווחו שהצביעו ליכוד השיבו, כי ממה שאפשר בכל זאת ללמוד עד עתה, מדיניות הממשלה הנוכחית כלפי הפלסטינים קשוחה מזו של הממשלה הקודמת. 18.3% ממצביעי מפלגה זו סבורים כי מדובר בהבדלי סגנון בלבד בין שתי הממשלות, ואילו 14% סבורים כי אין שוני של ממש בין מדיניות הממשלה הנוכחית למדיניות הממשלה הקודמת. למצביעי העבודה עמדה שונה, והיא נובעת כנראה מרצונם שלא להמעיט בדיעבד מיכולתה של הממשלה הקודמת לנהל שיג ושיח עם הפלסטינים תוך שמירה על האינטרסים של ישראל: רק 17.9% מהם גורסים כי הממשלה החדשה אכן מציגה מדיניות קשוחה משל קודמתה, 32.8% סבורים כי היא שונה רק בסגנונה, ואילו 22.0% סבורים שאין הבדל של ממש במידת הקשיחות של שתי הממשלות בנושא זה. לעומת זאת, מבין מצביעי מר"צ -- שרובם כאמור אינם מעוניינים בהקשחה של המדיניות -- 31% סבורים כי מדיניות הממשלה הנוכחית קשוחה משל קודמתה, 21.9% גורסים שמדובר בהבדלי סגנון ולא בהבדל מהותי, ואילו 19.0% בלבד חושבים שאין הבדל של ממש בין שתי הממשלות. בין מצביעי המפד"ל יש שיעור גבוה למדי של מי שאינם שבעי רצון כנראה מהמדיניות הנוכחית שכנראה אינה קשוחה מספיק לטעמם, שכן 24.3% מהם גורסים כי אין הבדל ממשי בין מדיניות הממשלה הנוכחית למדיניות הממשלה הקודמת.

מעניין להיווכח, כי הרצון בהקשחת עמדת ישראל במשא ומתן איננו מלווה בנטיה גוברת לשלול את זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית לאומית. אדרבא, חלה עליה של ממש בשיעור אלה המכירים בצדקת טענתם של הפלסטינים כי מגיעה להם מדינה משלהם: מ44%- שהכירו בכך במרס 95 ל55%- המכירים בכך כיום. לעומת זאת, חלה ירידה ניכרת בשיעור אלה המעריכים, כי התהליך יוביל בסופו של דבר לכינון מדינה פלסטינית עצמאית: במרס 95 סברו 69% כי זהו כיוון ההתפתחות, שעה שכיום רק 52.7% חושבים כי לשם מועדות הפנים.

עליה משמעותית חלה גם במספר אלה הסבורים כי הפלסטינים ממלאים את ההתחייבויות שנטלו על עצמם במסגרת הסכם אוסלו - מ5.1%- שסברו כך במרס 95 ל20.7%- כיום. שיעור מי שסבורים שהפלסטינים לא עושים את הנדרש מהם במסגרת ההסכם ירד מ63.6%- במרס ל41%- כיום (לכשליש מן המשיבים לשאלה זו לא היתה הפעם עמדה ברורה בנדון). לעומת זאת, חרף העובדה כי, למשל, פינוי חברון לא התבצע כמתוכנן, עדיין יש רוב ברור (75.4%) למי שסבורים כי ישראל מקיימת לגמרי או די מקיימת את התחייבויותיה על-פי הסכם אוסלו, ורק 2.6% סבורים כי איננה עומדת בהתחייבויותיה במסגרת זו (לשאר לא היתה דעה בנדון).

למרות התחזקות הימין בבחירות, מצאנו בסקר זה, כי כפי שהורו כבר מחקרים אחרים, יש ירידה הדרגתית במידת התמיכה הציבורית בערך של ארץ ישראל השלמה כשלעצמו. כאשר הצגנו בפני המרואיינים במרס 95 את השאלה: "איזו משתי המטרות היא לדעתך חשובה יותר: שמירה על ארץ ישראל השלמה או חתימה על הסכמי שלום עם מדינות ערב ועם הפלסטינים", הצביעו אמנם 45.5% על חתימת ההסכמים כחשובה יותר אבל 38.2% העדיפו את ארץ ישראל השלמה משלום. לעומת זאת, בסקר האחרון גדל הרוב המעדיף הסכמי שלום לכדי 53.5% ואילו שיעור אלה המחשיבים יותר את השמירה על ארץ ישראל השלמה ירד לכדי 30% (לשאר לא היתה עמדה ברורה בנדון).

אפשר אפוא לסכם את ממצאי הסקר כדלקמן: נמשכת היציבות בתמיכה בתהליך להיבטיו וכן השיפור ההדרגתי שעליו הצבענו בעבר בדימויו של הצד הפלסטיני, ואולם במקביל, ניכרת תביעה לאימוץ גישה פשרנית פחות במשא ומתן עם הפלסטינים ונותרה בעינה ההערכה, כי התנהגותה של ישראל במסגרת התהליך היא ללא דופי.


פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער, ד"ר תמר הרמן ופרופ' אריה נדלר ומבוצע בידי "מודיעין אזרחי". בסקר יוני נכללו 507 מרואיינים בטלפון, שהם מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות המדידה לגודל מדגם זה היא כ - 4%.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות