ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
מאי




מדד השלום לחודש
מאי
 שנת 
1996

ניווט מהיר בדף

טור חודש מאי 1996

תוצאות סקר מדד השלום שנערך יום לאחר הבחירות (30.5), מאששות את הטענה שהצגנו בעבר כי בציבור היהודי בארץ יש רוב ברור לתומכים בעצם תהליך השלום. ואכן, מדד השלום הכללי עמד החודש על 66.3 נקודות, בהשוואה ל63.3- נקודות באפריל, כלומר אף עלה עליה קלה. ואולם, התוצאות מאששות גם ממצאים קודמים אחרים של מדד השלום, שעל-פיהם מידת התמיכה בתהליך היא הנמוכה ביותר בקרב מצביעי המפלגות הדתיות; 56% בלבד מציבור זה תומכים בעצם תהליך השלום. זאת לעומת 76% התומכים בו בקרב מצביעי הליכוד (אלה קיבלו לאחרונה לגיטימציה לעמדתם במדיניות המוצהרת של בנימין נתניהו), וכ95%- התומכים בתהליך בקרב מצביעי העבודה ומרצ.

לעומת זאת, כאשר בוחנים את ההיבטים הקונקרטיים יותר של תהליך השלום, כלומר את העמדות ביחס להסכמי אוסלו, עמדות הימין החילוני , עולות בקנה אחד עם אלה של הציבור הדתי ועומדות בניגוד ברור לאלה של השמאל החילוני. שיעור התומכים בתהליך אוסלו בקרב מצביעי הליכוד הוא 21% בלבד ובקרב מצביעי המפלגות הדתיות הוא 17%. זאת לעומת 79% בקרב מצביעי עבודה ומרצ. הרתיעה של מצביעי הליכוד והציבור הדתי מהסכמי אוסלו מוצאת את ביטויה בציון מדד אוסלו - הנמוך החודש כבעבר בהשוואה לציון המדד הכללי - 52.8 נקודות במאי, ירידה קלה לעומת מדד אפריל שעמד על 56.0 נקודות.

הדמיון בין מצביעי המפלגות הדתיות והליכוד והפער ביניהם לבין השמאל, בא לידי ביטוי ביתר שאת כשמדובר בנושא הגולן. רק 7% מבין בוחרי המפלגות הדתיות ו6%- ממצביעי הליכוד תומכים בנסיגה מלאה תמורת הסכם שלום מלא עם סוריה. עם זאת, ממצאי הסקר מורים גם כי בנושא זה קיים פער רחב בין עמדות מצביעי מפלגת העבודה ומצביעי מרצ: לעומת 60% ממצביעי מרצ התומכים בנסיגה מלאה מהרמה, רק 36.4% מבין מצביעי העבודה נוקטים עמדה זו. בקרב מצביעי העבודה אף ניכרת החודש ירידה של כ9%- במידת התמיכה בנסיגה מלאה, המסבירה את העובדה שהחודש ירד מדד סוריה ל 32.7 נקודות, לעומת 40.5 נקודות בחודש הקודם. כלומר, יש קונצנזוס רחב בציבור בארץ נגד נסיגה מלאה מהרמה.

אגב, שיעור המצביעים למפלגת העולים שהם נגד כל נסיגה ברמה גבוה משיעור המתנגדים לכל נסיגה בקרב מצביעי הליכוד - 77% לעומת 64%. תמונה דומה מצטיירת גם בנוגע להסכמי אוסלו: בקרב מצביעי מפלגת העולים רק 11% תומכים בהסכמים לעומת כאמור 21% מקרב הליכוד. כלומר, במובן זה תומכי מפלגת העולים שייכים בבירור למחנה הימין.

שאלה מעניינת היא כיצד השפיעו תוצאות הבחירות על הערכת הציבור את עתיד תהליך השלום. בתשובה לשאלה מה יקרה לתהליך השלום עם ממשלה בראשות הליכוד, ענו החודש 5.8% שהתהליך יפסק לגמרי (לעומת 14.3% באפריל) 32.4% ענו כי הוא ידחה עד שתיעשה הערכה מחדש (לעומת 29.4% בחודש הקודם), 48.4% גורסים כי התהליך ימשך כמתוכנן אך הממשלה בראשות הליכוד תקפיד יותר שהפלסטינים ימלאו את התחיבויותיהם (38.4% בחודש הקודם), ואילו 6% (לעומת 11.7%) מאמינים כי התהליך ימשך באותה מתכונת כפי שתוכנן על-ידי הממשלה בראשות העבודה. במילים אחרות, חלה ירידה הן במספר מי שסבורים שהתהליך יפסק הן במספר מי שסבורים שהוא ימשך כמתוכנן, ועליה בשיעור הסבורים שהתהליך ימשך בשינויים מסוימים. שינוי עמדות זה מצביע על הצלחת מאמצי השכנוע של הליכוד כי הוא ייטיב לשמור על בטחון ישראל תוך המשך תהליך השלום.

ההערכה הרווחת כי התהליך לא יפסק , מסבירה את הממצא כי 64.5% מהציבור ענו כי הם אופטימיים מאוד או די אופטימיים לגבי עתידה של המדינה, לעומת 27% בלבד שענו כי הם די פסימיים או מאוד פסימיים לגבי העתיד (5% לא יודעים). כצפוי, יש קשר הדוק בין ההצבעה למידת האופטימיות או הפסימיות, אבל מעניין לציין כי גם בקרב מצביעי מפלגת העבודה יש מיעוט לא קטן של כ30% שהם אופטימיים.

הצלחת הליכוד לאתר את נושאי הציר של הדיון הציבורי ביחס לתהליך השלום משתקפת בתשובות המרואיינים לשאלה: "כאשר החלטת עבור איזה מועמד להצביע בבחירות לראש ממשלה, האם עמדתו בנושאים הבאים היתה חשובה או לא חשובה לך?" 75.9% הגדירו כ"חשובה מאוד" את עמדת המועמד בנושא ירושלים, 70.0% הגדירו כך את עמדתו בשאלת הטיפול בטרור, 69.9% בנושא רמת הגולן 50.0% בנושא פינוי הישובים בשטחים ורק 47.8% את עמדתו בנושא המדינה הפלסטינית. שיעורים אלה מורים כי שאלות ירושלים, הטרור ורמת הגולן שעמדו במרכז תעמולת הבחירות של הליכוד הן בעלות חשיבות גבוהה ביותר בעיני הציבור מעבר להעדפות מפלגתיות.

קיימת גם הלימה רבה בין העמדה שהציג הליכוד במערכת הבחירות בנושא מצב הביטחון האישי לבין תפיסת רוב הציבור את הנושא. 56.8% מהמשיבים גרסו כי החתימה על הסכמי אוסלו השפיעה לרעה על מצב הבטחון האישי של האזרחים, לעומת 11.7% שטענו כי המצב הוטב ו27% הסבורים כי החתימה לא השפיעה לכאן או לכאן (4.4% אינם יודעים). יתר על כן, 57.3% מהנשאלים ענו כי החתימה השפיעה לטובה על מעמדם של ערביי ישראל, לעומת 10% בלבד הסבורים כי היא השפיעה לרעה על כך . 19% סבורים כי לא היתה לכך כל השפעה ו13% אינם יודעים. כלומר, ההערכה הרווחת היא כי בעוד שמצבם של היהודים הורע, מצבם של הערבים בישראל הוטב.

בתשובה לאותה שאלה מצאנו כי 46% סבורים כי החתימה על ההסכמים השפיעה לטובה על מצבה הכלכלי של ישראל לעומת 15.3% בלבד הסבורים כי ההסכמים השפיעו לרעה (26.4% גורסים כי לא היתה השפעה לכאן או לכאן ו12% אינם יודעים).

מתוך ממצאים אלה עולה כי הנושאים שעמדו במרכז מערכת הבחירות נקבעו במידה רבה יותר על-ידי הליכוד, שעה שהעבודה לא הצליחה להעמיד במקום מרכזי במערכת הבחירות נושאים חשובים כמו הנושא הכלכלי, שבו מבחין הציבור בהשפעה חיובית של הסכמי אוסלו.


פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער, ד"ר תמר הרמן ופרופ' אריה נדלר ומבוצע בידי "מודיעין אזרחי". בסקר מאי נכללו 505 מרואיינים בטלפון, שהם מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות המדידה לגודל מדגם זה היא כ - 4%.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות