ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
אפריל




מדד השלום לחודש
אפריל
 שנת 
1996

ניווט מהיר בדף

טור חודש אפריל 1996

בחודש האחרון התרחשו כמה וכמה אירועים שסביר לצפות כי תהיה להם השפעה על יחסו של הציבור בארץ לתהליך השלום: מבצע ענבי זעם, ההחלטה של המועצה הלאומית הפלסטינית בדבר שינוי האמנה הפלסטינית, השינויים שהוכנסו במצע מפלגת העבודה לקראת הבחירות הקרבות, וכמובן התעצמות מערכות תעמולת הבחירות.

סקר אפריל (נערך ב29- בחודש) מצביע על עליה משמעותית ומובהקת סטטיסטית במדד אוסלו ועל עליות קלות, אם כי לא מובהקות, במדד השלום הכללי ובמדד סוריה. מדד אוסלו עמד החודש על 56 נקודות (בהשוואה ל50.5 נקודות בחודש מרס). מדד השלום הכללי עמד על 63.3 נקודות (בהשוואה ל62.5 בחודש הקודם) ואילו מדד סוריה עלה מ- 38.4 נקודות במרס ל40.5 נקודות באפריל. כלומר, אם במרס נקטנו גישה זהירה לממצאים בהשוואה לפברואר ואמרנו, כי הם הורו על בלימת הירידה בתמיכה בתהליך השלום לנגזרותיו, הרי שהחודש אפשר כבר לקבוע במידה ניכרת של ביטחון, כי בחודשיים האחרונים מסתמנת מגמה כללית של עליה בתמיכה בתהליך השלום (בשיעור כולל של כ5- נקודות בכל שלושת המדדים.)

הדבר עולה בקנה אחד עם השינויים שמצאנו בתחושות הציבור ביחס להתקדמות תהליך השלום בין ישראל לערבים. אם בחודש אוקטובר 1995 מצאנו כי כ- 64% מהציבור היו די מאוכזבים או מאוכזבים מאוד מהתקדמות התהליך לעומת 36% בלבד שהיו די מעודדים או מעודדים ביותר ממנה, הרי בסקר הנוכחי ירד מספר המאוכזבים ל48% ומספר המעודדים עלה ל- 47% (5% אינם יודעים).

יתירה מזאת, בחינת ממצאי הסקר בנוגע לעמדות הציבור לאירועים השונים שחלו החודש מצביעה על הלימה ניכרת בין עמדות אלה לבין העלייה שעליה מצביעים המדדים, שפירושה למעשה במובנים רבים תמיכה במדיניות הממשלה. כך מתברר שרוב הציבור (57%) סבור כי לאור מסמך ההבנות שאליו הגיעו בשבוע שעבר, מבצע ענבי זעם היה די מוצלח או מוצלח מאוד, שעה שרק 35% מעריכים לאור ההסכם את המבצע כלא כל כך או ככלל לא מוצלח. יתר על כן, רוב גדול בציבור (83%) מעריך כי המבצע לא ישפיע כלל על המשך תהליך השלום עם הפלסטינים או אף יזרז אותו, ורק כ- 11% חושבים כי המשא ומתן יואט כתוצאה מכך (6% לא יודעים). גם באשר למשא ומתן עם סוריה קיים רוב ברור (67% ) הסבור כי המבצע לא ישפיע על התהליך או אף יזרז אותו, ואילו 21% מעריכים כי התהליך יואט (12% לא יודעים).

בהקשר זה, מן הראוי לציין כי על-פי הסקר רוב הציבור מעריך כנכונה את הקביעה שהעמדה שנקט נשיא סוריה אסד בהקשר למבצע בלבנון, מוכיחה כי אין לו עניין אמיתי בשלום עם ישראל: 53% סבורים כך לעומת 38% הסבורים כי קביעה זו אינה נכונה (9% אינם יודעים). בכך יש להסביר, ולו חלקית, את העובדה כי גם הפעם מדד סוריה הוא הנמוך מכל מדדי השלום.

מעניינת במיוחד היא הערכת הציבור היהודי את תגובתם של ערביי ישראל למבצע ענבי זעם. מתוך 64% שענו כי הם יודעים מה היתה תגובת הערבים בארץ למבצע, טענו 22% כי היא אינה מובנת ואינה מוצדקת. ואולם, 12% אמרו כי התגובה היא גם מובנת וגם מוצדקת ואילו 63% אמרו כי היא מובנת אם כי לא מוצדקת. במילים אחרות, אנו רואים כאן רגישות לא מבוטלת של הישראלים היהודים למצבם המיוחד והמורכב של הערבים בישראל כאזרחי המדינה וכבני הלאום הערבי.

קשב לא מבוטל לצד האחר עולה גם מהתגובות להחלטת המועצה הלאומית הפלסטינית בנוגע לביטול סעיפי האמנה הפלסטינית הנוגעים להשמדת ישראל: כ52% מהציבור בארץ סבורים שהחלטה זו מוכיחה כי "הפלסטינים מעונינים באמת בהמשך תהליך השלום" לעומת 45% שאינם מסכימים קביעה זו (6% אינם יודעים).

גם התייחסות הציבור לשינויים שהכניסה מפלגת העבודה למצעה לקראת הבחירות עולה בקנה אחד עם ההערכות שהצגנו לעיל. 63% טענו כי ביטול הסעיף המתנגד למדינה פלסטינית לא ישנה את מספר המצביעים עבור מפלגת העבודה בבחירות או אף יעלה אותו, לעומת 26% המעריכים כי השינוי יקטין את מספר המצביעים (11% לא יודעים). לעומת זאת, בעניין החלפת הקביעה במצע העבודה כי הגולן הוא נכס בטחוני לישראל גם בימי שלום בקביעה כי הוא נכס לאומי בלבד, 55% מהמשיבים סברו שהשינוי לא ישנה או יעלה את מספר המצביעים אך 33% סבורים כי הדבר יקטין את מספר המצביעים. במילים אחרות, אמנם גם בנוגע לסוריה רוב המשיבים לא חשבו שהשינוי יזיק למפלגת העבודה, אבל רוב זה הוא קטן יותר מאשר אלה המעריכים כך בנושא השינוי בעניין המדינה הפלסטינית. שוב אנו רואים אפוא את יחסו המסויג יותר של הציבור בארץ מהתהליך עם סוריה מאשר מהתהליך עם הפלסטינים.

ולבסוף, גם הפעם ביקשנו לדעת איזו ממשלה תטיב, לדעת הציבור, לשמור על האינטרסים של ישראל במשא ומתן עם הערבים. הממצאים מורים כי חלקם של מי שסבורים כי ממשלת עבודה בראשות פרס תטיב לעשות כן (42%) הוא גבוה משיעור אלה הסבורים כי ממשלה בראשות נתניהו תגן טוב יותר על אינטרסים אלה (30%). 16% ענו כי שתי הממשלות יעשו זאת באותה מידה של הצלחה, 6% כי אף אחת מהן לא תטיב לעשות כן ואילו ל6% לא היתה דעה בנדון. מעניין גם לציין, כי בשני המחנות הראשונים כאחד חלה החודש עליה (אם כי לא שווה) בהשוואה לחודש שעבר על חשבון קבוצות שאין להם דעה נחרצת בעניין (התשובות במרס היו: 36% ממשלת עבודה, 28% ממשלת ליכוד, 18% שתיהן באותה מידה, 10% אף לא אחת מהן, 6% אין דעה). זו היא ככל הנראה תוצאה של התעצמות מערכת תעמולת הבחירות החודש, שעליה הצבענו בראשית המאמר, הגורמת כנראה לחידוד הבדלי עמדות הציבור על בסיס הזיקה המפלגתית של הבוחר.


פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער, ד"ר תמר הרמן ופרופ' אריה נדלר ומבוצע בידי "מודיעין אזרחי". בסקר מרס נכללו 503 מרואיינים בטלפון, שהם מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות המדידה לגודל מדגם זה היא כ - 4%.

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות