ראשי מדד השלום - ארכיון תרשימים קישורים ניוזלטר- ארכיון צרו קשר ENGLISH
ראשי --> -->
מרץ




מדד השלום לחודש
מרץ
 שנת 
1996

ניווט מהיר בדף

טור חודש מרץ 1996

מדד השלום לחודש מרס מאשש את הסברה שהעלינו בחודש הקודם, שאם לא תהיה הידרדרות נוספת במצב הביטחון האישי והלאומי, כלומר, לא יתרחשו בשלב הנוכחי פעולות טרור נוספות, תחזור התמיכה בתהליך השלום לנגזרותיו השונות לרמתה לפני שני גלי הטרור של שלהי פברואר (הפיגוע הראשון בקו 18 בירושלים והפיגוע באשקלון) וראשית מרס (הפיגוע השני בירושלים והפיגוע בדיזנגוף סנטר בתל אביב). ואכן, נתוני הסקר שנערך בשלהי חודש מרס (27.3.96), מורים, כי במדד אוסלו נשמרה התמיכה כפי שנמדדה בשלהי פברואר (50.5 נקודות במרס לעומת 50.4 בפברואר) ואילו בשני המדדים האחרים - מדד השלום הכללי ומדד סוריה - אף מסתמנת עליה קלה (מדד השלום הכללי עמד החודש על 62.5 נקודות במרס לעומת 58.6 בפברואר ומדד סוריה עמד על 38.4 במרס לעומת 35.6 בפברואר). למעשה, לראשונה ניכרת החודש בלימה במגמת הירידה ההדרגתית בכל שלושת המדדים שנצפתה מאז מדדי השיא שנמדדו מייד לאחר רצח רבין.

ההסבר לתופעה זו נעוץ, לדעתנו בשני גורמים הקשורים זה בזה. על הגורם הראשון כבר הצבענו מספר פעמים כאשר טענו, כי העמדות בנושא תהליך השלום לנגזרותיו מעוגנות בעמדות יסוד ובמאפיינים סוציו-דמוגרפיים יציבים ביותר ולפיכך ההשפעות של אירועי טרור ולו גם קשים ביותר, הן קצרות טווח. הגורם השני, הקשור כאמור לראשון, הוא השפעת מערכת הבחירות שהחלה להתנהל במלוא עוזה בשבוע החולף עם הפריימריס שנערכו במפלגות השונות. במילים אחרות, ההיערכות הנמרצת לקראת הבחירות המתקרבות, הביאה ל"התכנסות" של הציבור סביב העמדות הפוליטיות-מפלגתיות והקהתה עוד יותר את ההשפעות הישירות של אירועי הטרור האחרונים בכיוון של ירידה בתמיכה בתהליך השלום.

בהקשר זה, ניסינו בסקר הנוכחי לבדוק כיצד תופס הציבור את עמדות שתי המפלגות הגדולות והאישים העומדים בראשן, ביחס לסוגיות המרכזיות הקשורות בתהליך השלום.

מה סבור אפוא הציבור תהיה מדיניותה של ממשלה בראשות פרס ומה תהיה מדיניותה של ממשלה בראשות נתניהו בנוגע לירושלים במסגרת הסכם הקבע עם הפלסטינים? בעוד שרק 32.3% סבורים כי ממשלת פרס תשאיר את ירושלים מאוחדת 60.3% סבורים כי ממשלה בראשות נתניהו תעשה כן. 23.4% סבורים כי ממשלת פרס תסכים שהמקומות הקדושים לאסלאם יועברו לשליטת הפלסטינים שעה שרק 16.0% סבורים כי ממשלה בראשות נתניהו תסכים לכך. בהתאמה, שעה שרק 3.4% סבורים כי ממשלת נתניהו תהיה מוכנה לחלוקת העיר, 23.8% סבורים כי ממשלה בראשות פרס תסכים לחלוקה.

לגבי פינוי רוב הישובים היהודים בשטחים טענו 37.0% כי רק ממשלה בראשות פרס תסכים לכך לעומת 2.8% שטענו כי רק ממשלה בראשות נתניהו תסכים לפינוי מקיף שכזה. באשר למדינה פלסטינית: 45.9% אמרו כי רק ממשלה בראשות פרס תסכים לכך, ורק 2.3% אמרו כך לגבי ממשלה בראשות נתניהו.

כצפוי, התשובות מראות כי לדעת הציבור ממשלה שתקום בראשות פרס תהיה נכונה לויתורים גדולים יותר לפלסטינים מאשר ממשלה בראשות נתניהו. ואף על פי כן, כאשר נשאלו המרואיינים "מי לדעתך יצליח יותר לשמור על האינטרסים של ישראל במסגרת משא ומתן עם הפלסטינים?" 35.9% סברו כי ממשלה בראשות פרס תטיב לעשות כן, 27.9% ממשלה בראשות נתניהו, 18.4% מאמינים כי שתי הממשלות יעשו זאת באותה מידה של הצלחה ואילו 9.6% טענו כי אף אחת מהן לא תצליח לשמור על האינטרסים של ישראל ( 8.3% אינם יודעים).

כיצד ניתן להסביר סתירה כביכול זו בין הערכת הנכונות לויתורים של כל ממשלה מחד גיסא לבין מידת הצלחתה המשוערת של כל ממשלה בשמירה על האינטרסים של ישראל מאידך גיסא? ראשית, נראה כי חלק לא מבוטל מן הציבור משוכנע כי לא רק ממשלה בראשות פרס אלא כל ממשלה שתקום תסכים לויתורים -23.3% סבורים כך לגבי פינוי רוב היישובים ו26% לגבי מדינה פלסטינית. הצלבה בין השאלות מראה כי מתוך ציבור זה שיעור גבוה יותר סבור כי המשא ומתן עם הפלסטינים יתנהל באופן מוצלח יותר על-ידי ממשלה בראשות פרס מאשר על-ידי ממשלה בראשות נתניהו - בעניין הפינוי 52% סבורים כן שעה שרק 17% סבורים כי ממשלה בראשות נתניהו תעשה זאת טוב יותר. שיעורים דומים נצפו בשאלת המדינה הפלסטינית. ממצא מעניין אחר בהקשר זה הוא כי 65% מבין תומכי תהליך אוסלו סבורים כי האינטרסים של ישראל ייוצגו טוב יותר במשא ומתן עם הפלסטינים על-ידי ממשלה בראשות פרס שעה שמבין מתנגדי תהליך אוסלו רק 55% סבורים כי ממשלה בראשות נתניהו תייצג טוב יותר את האינטרסים של ישראל. כלומר, בקרב תומכי תהליך השלום יש מידה רבה יותר של הלימה בין עמדתם העקרונית בנוגע לתהליך לבין הערכתם את כושר הביצוע של המפלגה הקרובה לעמדתם מאשר בקרב מתנגדי תהליך השלום. שנית, סקרים קודמים שערכנו במסגרת מדד השלום העלו כי רוב הציבור אינו תומך אמנם עקרונית בויתורים טריטוריאליים ואחרים לפלסטינים. ואולם, נראה כי עמדה עקרונית זו בעניין הויתורים אינה מתרגמת על-ידי הציבור להערכה מי ייטיב לנהל משא ומתן עם הפלסטינים במקרה שהמציאות תחייב ויתורים כאלה.


פרויקט מדד השלום נערך במרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' אפרים יער, ד"ר תמר הרמן ופרופ' אריה נדלר ומבוצע בידי "מודיעין אזרחי". בסקר מרס נכללו 504 מרואיינים בטלפון, שהם מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בארץ (לרבות יש"ע והקיבוצים). טעות המדידה לגודל מדגםזה היא כ - 4% .

קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 

חיפוש ממוקד
קבצים להורדה

  click click קובץ הנתונים
  click click טור המדד
 


הצטרפות לניוזלטר
רוצים להשאר מעודכנים?
אנא מלאו את הפרטים הבאים
תרשימים | ניוזלטר- ארכיון | צרו קשר | תנאי שימוש
קישורים |
  © 2010 כל הזכויות שמורות